[גרושה 212]

../images/Emo10.gif

איך עושים את זה? באמת, שהחודש האחרון קשה לי, אני לבד כבר שנה +,. וכן, אני יוצאת עם חברות ויש לי גם חברות גרושות, אבל בסוף היום אחרי שהילדים נרדמים, זה אני והבית לבד...

 

[מיקי*]

אכן קשה! ../images/Emo10.gif

אין לי פתרונות קסם. נראה לי שיש תקופות כאלה בהן זה יותר קשה.

יעזור?

 

[גרושה 212]

קצת...

 

[אופטימי99]

מסתכלים קדימה...

ומתמלאים אופטימיות...

 

[דוני אם]

לא יודעת איך עושים את זה...

כי גם לי זה ממש לא קל. אבל אני משתדלת מאד להיות עסוקה. להשאיר את כל הדברים ל-אחרי 8 בערב, שאז הילדים הולכים לישון ואז.. עבודה, לימודים, ארגונים והסחות דעת קלות. עם הרבה מוזיקה טובה.. קצת טלפונים מעודדים... לפעמים קצת מחשבות.. ועדיין קצת דמעות (אבל לא כמו קודם, ב"ה) אבל, תמיד יש לי זמן להשתתף ולשתף את יותר ממוזמנת בדיוק בשעות האלה

 

[פוטוגנית1]

אין ספק

שהקושי בלבד הוא קושי ממשי. עם התמודדות יומיומית. גם לי היו ויש ויהיו רגעים של תחושת בדידות. של מחנק. של כאב של מחשבות...של פשוט לבד.... אבל תמיד אני מזכירה לעצמי ואם הספקתי קצת לשכוח את הקשיים מספיק שאפתח את הפורום "זוגיות במשבר" שכתבתי במשך שנתיים לפני הפרידה.... ואני נזכרת כמה רע להיות לבד בנשואים. כמה רע עשרת מונים לחיות עם בנאדם בבית שאפילו האויר שאנחנו נושמים לא זהה..... לא יודעת אם זה עוזר לאותו רגע של תחושת הלבד ....אבל להסתכל או לנסות לפחות לזכור....שהעבר היה גרוע עשרת מונים ,אחרת לא היית במצב של היום, לא? וכן....להתפלל....... חיבוקים!