אפרופו חינוך ומורים לימאות
הנה סיפור: 1989 כמדומני או 88'. אליפות ישראל בשדות ים. אני מפליג עם בן זוגי בקטמרן. רוח צפונית 12-15 קשר. אנחנו רצים בקדמית במקביל לחוף כמעט בצמוד לסלעים. התחרות מתמקדת בינינו לבין צוות נוסף (אלי אבינועם וניב קלמי) פתאום מגיעה מולנו סירת גומי הגוררת סירה נוספת נכנסת לשטח התחרות ולמרות סימני הידיים הנמרצים שלנו אליהם שיתרחקו מעט מערבה הם "שמים" חרטום עלינו וההתנגשות נראית כבלתי נמנעת. אני לא מסוגל לבצע ירידה כי הסלעים רחוקים ממני פחות משני מטר והסירה עם המורה (שלמרות הכל לא אלבין את שמו ברבים ולא אפרסם את שמו אבל הוא מלמד במבואות ים) מפליגה מולי. ברגע האחרון ניסיתי להרים עוד קצת את הבידון אבל ראיתי שזה עלול להיות מסוכן עוד יותר אם אפגע עם הבידון במי מיושבי סירת הגומי ולכן עשיתי ירידה חזקה. סירת הגומי שפשפה את הדופן והעיפה את איש הצוות שלי מהטרפז ישר עלי והתהפכנו. סירת הגומי לא רק שלא עצרה, גם לא הסתכלו אחורה לשאול אם קרה משהו. הסיוט הגדול מכולם היה כשמתוך הרגל שאלתי את איש הצוות אם הכל בסדר וציפיתי לקבל תשובה חיובית ולהתחיל להתארגן להפוך את הסירה ואז... קיבלתי את התשובה "לא, אני לא יכול לזוז, קיבלתי מכה בגב". בכדי לא להאריך אספר רק שלמרות הנפנופים שלי סירת הגומי לא פנתה לאחור ולבסוף הפכתי את הסירה לבד (לא יודע איך) כשאי הצוות שלי שוכב עליה. ירדתי לחוף ישר דרך הסלעים וחברים על החוף כבר הבינו שמשהו ממש ממש לא בסדר ורכב פינוי חיכה על החוף. סוף טוב - איש הצוות בסדר גמור והיתאושש אחרי שבוע מהחבטה ההגונה. המורה שניצב מולי בוועדת הערעורים בראשות אהרון בוצר טען שסירת גומי גוררת היא כ"ש מוגבל בכושרו לתמרן ולכן זכאי לזכות הדרך. לא היו לו תשובות לשאלות כמו למה בכלל הוא בשטח התחרות כשבעצם אסור להיכנס לטווח הזה, למה לא הציג אותות של מוגבל בכושרו לתמרן כדי שאפשר יהיה לדעת, למה לא עצר, למה לא חזר לעזור וחוץ מזה כמי שעבד אינסוף פעמים וזמן בסירות גומי בח"י - אין קישקוש גדול יותר מהטענה שסירת גומי עם מנוע 50 הייא מוגבלת בכושרה לתמרן בזמן גרירה. בוצר חשש לפסוק לטובתי וניסח זאת בכך שהוא חושש מהחלטה סופית בגין פיצוי מקום משום שהחלטה זו תתפרש כעדות האשמה מקצועית בבית משפט אם אחליט לתבוע תביעה אזרחית במידה ואיש הצוות שלי נפגע קשה (אז עוד לא ידענו מה מצבו. אז זוהי רמת המורים לימאות וכך הם מחנכים את הדור הבא - איך לתרץ מעשים שלהם ואיך לדאוג להסיר מהם אחריות ואיך לא ליטול אותה כשצריך.