הורים יקרים, זקוקה לעצה

[latmar]

הורים יקרים, זקוקה לעצה

שלום אני מחפשת מנתחת התנהגות לבת 3 לטיפולים בביתי אחר הצהריים באיזור מודיעין הכוונה לא למטפלת בשיטת ABA עם הנחיות אלא מנתחת התנהגות שתעזור לילדה ללמוד לפתור בעיות ולהתמודד עם קשיים יש לי ילדה בת 3 בתיפקוד מאוד גבוה היא נמצאת במסגרת חינוך מיוחד ומקבלת בנוסף טיפול של קלינאית תיקשורת, מרפאה בעיסוק ומשלבת חברתית פעם בשבוע באופן פרטי ילדה מאוד מאוד נהנת מטיפולים ואוהבת צוות שעובד איתה קשיים שלה הם בפתרון בעיות ובהרחבת משחק דימיוני, יש עיקוב בבוגרות שלה (בשלות רגשית ) ביחס לבני גילה יש לי התלבטות האם להוסיף עוד טיפול. אופציות הן: 1)מנתחת התנהגות שתעזור לילדה ללמוד לפתור בעיות ולהתמודד עם קשיים ............. או במקום זה לתת 2) טיפול רגשי נוסף לא סגורה עדיין, אשמח לשמוע עצות השאלה שלי היא, איך לקדם אותה לסגור את הפער מבחינה רגשית (בוגרות ?) מי הוא איש מקצוע נכון? אשמח לקבל המלצות תודה מראש אמא

 

[betty28]

אלו שני דברים שונים

מנתחת התנהגות תעזור לילדה בנושא פתרון בעיות והרחבת משחק דמיוני אך פחות בתחום הרגשי. טיפול רגשי נעשה לרוב ע"י פסיכולוג או מטפל רגשי במקרה שלכם, כי הילדה קטנה מאוד. אני ממליצה על מנתחת התנהגות שגם תבחן את המצב בכללותו של הילדה ותגיד לך על מה צריך לעבוד.

 

[betty28]

לא הבנתי למה כתבת שאת לא רוצה מנתחת ABA

אם את לא רוצה מנתחת ABA אז את כנראה רוצה מטפלת התנהגותית (שתעבוד ללא הנחיה וללא הדרכה?)

 

[TikvaBonneh]

היא כתבה בדיוק להפך

שהיא רוצה מנתחת ABA ולא מטפלת התנהגותית.

 

[AutismTimesTwo]

מטפלת רגשית

ממה שאת מתארת, נשמע לי שאת זקוקה למטפלת רגשית, ולא כל כך למנתחת התנהגות. יש כל מיני סוגים של מטפלות רגשיות (במוסיקה, בתנועה, בדרמה, באומנות) אך ממה שראיתי עד היום, זה כנראה לא מאוד משנה, אם המטפלת טובה, זה לא משנה איך היא מגיעה ללב הילדה, היא מגיעה לשם ואז היא עובדת איתה על "פתרון בעיות" למשל, אבל בעיקר על עניין הבגרות, כמו למשל להתמודד עם תסכולים. למען האמת, גם קלינאיות טובות אמורות להיות עם יכולת כזו, כך הקלינאית שלנו למשל, אבל עדיין אני מתפעל מאוד מהמטפלת הרגשית ויכולותיה לבגר את הילד (במובן החיובי כמובן). בהצלחה. בבלוג, תיאורים של טיפולים משלימים שאני עושה עם הילדים שלי : http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=775413

 

[dina199]

הילדה קטנה.

פער יחסית לילדים שכבת גיל שלה יהיה כל הזמן. וזה יכול להיות לשני הכיוונים - שתהיה יותר מהם קוגניטיבית ופחות מהם רגשית. לכן המטרה צריכה להיות לא צמצום הפער עם אחרים אלא התקמות מקסימלית ביחס לעצמה. ואם אין לה בגרות מסויימת בתחומים מסוימים , זה יבוא בזמן אחר (לא"סים אין לוחות זמנים). ז"א צריך לטפל אבל לא לצפות שבעקבות כמה שיותר טיפולים יבואו בגרות רגשית, משחק דמיוני ופתרון בעיות. היא א"סית , אלה הם הקשיים הידועים של הספקטרום לכן הטיפול לוקח הרבה זמן ותלוי בבשלות רגשית.

 

[latmar]

תודה לכולם

התחברתי מאוד לכך שכנראה בוגרות תבוא עם הזמן ובשלות בקשר למטפלת ABA התכוונתי שאני לא מחפשת מישהי שתעשה עם ילדה ABA בעזרת מנחה אני רוצה שמנחה עצמו יעבוד איתה, אם כבר אני הולכת על זה. השאלה הגדולה היא : טיפול בפתרון בעיות (עם מנתח התנהגות ) או טיפולים רגשיים ?????

 

[dina199]

למעשה צריך הכל

רק הכל במינון סביר שלא יהיה עומס יתר. כל טיפול נותן משהו אפילו אם לא רואים תוצאות בטווח מיידי. את התוצאות אפשר להעריך רק במבט לאחור וזה דורש זמן.

 

[TikvaBonneh]

מנחה לא עובדת ישירות עם הילדה

היא מנחה את מי שעובד איתה. היא יכולה להנחות הורים, גננות, סייעות.

 

[latmar]

אז לא מנחה אלא מנתחת התנהגות

אני מקבלת מספיק הדרכות, בקושי מספיקה ליישם את הכל אני רוצה שיעבדו ישירות עם ילדה בטיפול הנוסף הזה

 

[TikvaBonneh]

את לא צריכה זמן כדי ליישם את ההדרכה של המנתח

את אמורה לשנות את ההתנהגות שלך בזמן שאת נמצאת עם הילדה. אם את לא נמצאת איתה המנתחת תדריך את מי שנמצאת איתה.

 

[1אילת2]

אבל היא צריכה להפגש עם הילדה כדי לדעת

איך להנחות.

 

[TikvaBonneh]

היא תבוא לתצפיות, לא למפגש עם הילדה.

 

[עודףטיפולים]

תני לילדה קצת שקט מטיפולים...

(כותבת כאן בד"כ בשם אחר. החלפתי שם כי בטח תגובתי תעורר התקפות) טוב, אז הדעה של קצת לא קונוונציונאלית- לדעתי הילדה לא צריכה שום תוספת של שום טיפול, אלא את זו שצריכה לעבור תהליך וללמוד איך להשלים עם המצב של הילדה במקום "לתקן" אותה ללא הפסקה. גם הילד שלי PDD בתפקוד גבוה, ומעבר לגן התקשורת שבו הוא נמצא הוא לא מקבל שום טיפולים. למה? כי אחרי הכל הוא ילד, ואחרי יום אינטנסיבי בגן (ובגנים האלה הימים באמת מאד אינטנסיביים) מגיע לו להגיע הביתה ו"סתם" להיות ילד- לנוח, לשחק קצת עם אחותו, להיות עם אמא. כל אלא חשובים הרבה יותר מעוד טיפול. גם ככה הוא מגיע לקראת חמש ובקושי נשאר לו זמן איכות משפחתי עד ההשכבה. אז לכלות גם את הזמן הזה בעוד טיפולים וניסיונות ל"תיקון" הילד? PDD זה לא שפעת ואפילו לא דלקת ריאות. צריך ללמוד לקבל את הילד ולסייע לו בהתמודדות במקום להעמיס עליו אלפי טיפולים עד ש"יבריא". כתבת שלילדה יש פער רגשי. תחשבי מה ההשפעות הרגשיות של הלחץ הבלתי פוסק שמופעל עליה, במודע ושלא במודע, והעברת המסר של "את לא מספיק טובה כמו שאת וזקוקה לטיפולים רבים כדי להשתפר".... סתם. נקודות למחשבה. מצטערת שיצא ש"התנפלתי" על אמא ספציפית. מדובר על "אנטי" כללי שיש לי נגד טיפולי היתר .

 

[latmar]

נכון ולא נכון

צריך לראות איך ילד מגיב לאנשים שמטפלים (משחקים איתו) בו. ילדה שלי מאושרת כש אנחנו הולכים לטיפול, הרי בשבילה זה משחק עם המון תשומי. זה כיף והיא מאוד נהנת. חוץ מזה שאחד מטיפולים הוא בשילוב עם עוד ילד. היא לא נסגרת, לא מפתחת אנטי ומחכה בקוצר רוח לפעם הבא שמשלבת תגיע וגם לגן היא מאוד רוצה, גם בשבתות ולא , אל תבינו נכון, גם אנחנו הורים כל שניה שיש לנו מעבר לעבודה נמצאים איתה, אפילו לאכול אני לא מרשה לעצמי עד שילדה תלך לישון. כיף לה ואם כיף לה אז למה לא לתרגל גם פתרון בעיות תוך כדי משחק? או להתפתח מבחינה רגשית? כמובן שיש מצבים שבהם ילדים נכנסים לבונקר וממש מרגישים שטיפולים מלחיצים אותם אבל אצלינו זה לא המצב. האם אני נותנת לה להרגיש שהיא לא מספיק טובה? ממש לא. להיפך, היא הכי טובה ויפה וחכמה

האם אני אשלים שילדה שלי בספקטרום ואחיה עם זה ואשמוך על מערכת שהיא תתן לה כל מה שהיא צריכה ???? לא, מצטערת, הגישה הזאת לא מתאימה לי. אני אפתח לילדה שלי ביטחון עצמי בכל דרך אפשרית וכל עוד היא קטנה אתן לה מקסימום תשומת לב ואפשרות להתפתח

 

[dina199]

המצב שהילדה בספקטרום האוטיסטי

הוא המצב הנתון . להשלים עם המצב זה לא אומר לוותר ולא לעשות שום דבר . אבל להשלים עם המצב כן אומר שפער מסויים (לשני הכיוונים) יהיה תמיד. לכן צריך לטפל, רק שצריך לזכור שאם מוסיפים עוד ועוד טיפולים - זה לא אומר פחות ופחות בספקטרום. אי אפשר להגיע לאין סוף טיפולים (כל אמא חושבת שהיא לא עושה מספיק) . ואפשר להגיע למצב של כל כך הרבה טיפולים שאפילו אם יהיה X או Y טיפולים - ולא יהיה שינוי במצב של הילדה.

 

[Navva]

אני רוצה להמשיך את הקו של דינה

בעיניי כאמא יש משהו מורכב מידי במשפט: "האם אני אשלים שילדה שלי בספקטרום ואחיה עם זה ואשמוך על מערכת שהיא תתן לה כל מה שהיא צריכה ????" השלב הראשון כדי לטפל בילדה את כן צריכה להשלים כי היא אכן בספקטרום האוטיטי. וזה שלא תרשי לעצמך לאכול לפני שהילדה תלך לשילון לא ישפר את המצב. את צריכה לדאוג גם לעצמך ולהיות נינוחה ושביעה. את צריכה לזכור שלא מדובר בריצת 60 מ', וגם לא מרתון, מדובר במסע לכל החיים, וצריך לדעת כיצד לכלכל את מעשינו ושישאר לנו כח ואמצעים כספיים להמשך הדרך. לגבי המערכת, הגישה שלי, שאני מקבלת מה שמערכת נותנת ואם צריך מוסיפה. לגבי טיפולים: כמו בכלכלה גם בטיפולים פועל העיקרון של התרומה השולית הפוחת. צריך לבחון איזה טיפול בכלל מתאים לילדה הן מבחינת ההאופי שלה והן מבחינת הגיל. חלק מההתפתחות באה מהילד עצמו, לא שזה אומר להזניח אבל צריך לזכור שגם הזמן הוא גורם מרכזי. לפעמים הילד לא בשל לסוג מסויים של טיפול, ואם אותו טיפול ינתן חצי שנה שנה מאוחר יותר הוא יראה תוצאות. כשבני אוחן, הוא היה בגן עכוב התפתחותי, היה לגן גננת מנוסה וחכמה (לאחר השנה עם בני היא יצאה לגימלאות), היא אמרה משפט חכם שילדים הם לא אווזים שמפטמים בטיפולים. העבודה שלה בגן עם הילדים היתה שווה ליותר מ-20 שעות טיפול שבועיות. היה רצף בין חדרי הטיפול לגן, כל ילד קיבל "כולה" שלוש שעות טיפול. בשנה לאחריה בגן התקשורתי היו 10 שעות טיפול שבועיות, ובינהן שיממון גני. מה אני מעדי]ה, מעט שעות טיםול ומחוץ לחדרי טיפול התנהלות ופעילות שיוצרת רצף עם הטיפולים ומאפשרת עיבוד שלהם. לגבי הרצון ללכת בשבת לגן, בעיני משקף את הרצון לשמר שיגרה, וחוסר רצון לשינויים, וזו תכונה מאוד א"סית. כדי לתת לה להתפתח, כל החיים צריך לתמוך ולכוון, זה לא נגמר, רק הצרכים משתנים, לכן צריך כח ומשאבים לטווח א...רו....ך.

 

[asa112]

תומכת בגישה שלך

רק צריך לדאוג , שטיפולים שילדה מקבלת באמת תורמים לה. לכן צריך מדי פעם לדבר עם אנשי מקצוע שלכם כדי להיות בטוחים, שהם יודעים מה הם עושים. אם את רואה ,שאש מקצוע לא יכול להסביר לך על מה הוא עובד כרגע ואיך או הסבר שלו נראה לך לא רלוונטי, אין טעם לבזבז זמן לטיפול כזה. בקשר לפתרון בעיות - לדעתי, זה נושא חשוב מאוד, ואנשי מקצוע שונים יכולים לעבוד על זה - גם קלינאית, גם פסיכולוגית, למשל. האם ניסית לדבר על זה עם קלינאית שלכם ? לדעתי, קלינאיות הכי טובות המתמכות בספטרום יודעות לעבוד על נושא הזה. לא שמעתי על מנחות העובדות ישר עם ילדים.

 

[asa112]

כמובן לתת טיפולים זה

לא אומר להוציא ילדה מהספקטרום, זה אומר רק לעבוד על יכולות שונות שלה כדי לשפר איכות חיים שלה ושלכם.

 

[מול האופק]

לא משנה את השם, אבל מסכימה אתך

אכן, טיפול יתר, גם אם הילדה נהנית ממנו, לפעמים הוא לבד מחריג אותה. אם הילדה אוהבת פעילות נוספת, וזה מאפיין קלאסי בPDD בתפקוד הגבוה שאוהבים למצות את היום - הייתי מכניסה חוג רגיל של ילדים רגילים כמו מוזיקה, ג'ימבורי וכו'. זה גם תורם לכישורים החברתיים לא פחות מכל ניתוחי ההתנהגות. בתי למדה תמיד בחוגים במגוון עצום של תחומים, אני לא יכולה להעלות על דעתי תחום שלא הייתה בו באיזה חוג. בישול, תפירה, תכשיטנות, מדעים, נגינה ועוד ועוד. מדובר בקבוצות קטנות המופעלות בפעילות מוגדרת המאפשרת חוויות הצלחה לילדים בתפקוד הגבוה. ואולי אסור להגיד את זה - אבל זה אפילו יותר זול.