[אופק דגנית]

שלום לכם יש לי כמה שאלות לגבי הבחירה שלכם ללמוד את המקצוע אימון אישי ולעסוק בו כל אחד בדרכו הוא בעיקר השאלה היא..מה משך אותכם לשם מה המגנט הזה שחיבר אתכם.. תוך כדי הבנה אישית שלי למשיכה האישית שלי ללמוד את זה עןד לפני המחשבה איפה ואיך לעסוק בזה דברים שיתבררו לי תוך כדי תהליך הלמידה..האם בארגום סוציאלי כלשהו כשאני מנסה לנתח.אני יותר מבינה שזה משהו באישיות שלי..שמוביל לשם שקודם כל מבקש הוא להתעצם..שעבר תהליך.. מה החלק במקצוע הזה שמכניס ערך מוסף לחיים שלכם.. מעבר לכך מאיפו הביטחון שאכן תצליחו להניע אנשים...או להוביל אותם לתנועה שזאת תהייה שקצת משחקת לי בראש.. למרות שבתחשה שלי ובכיוון בו אני אתמקד אני אהיה טובה יש לי הכל..

 

[סאלי תדמור]

למי צלצלו הפעמונים

שלום לך דגנית

כתבתי ומחקתי שוב ושוב... לא קל להסביר את העיסוק הזה. יש אנשים ששומעים את צלצול הפעמונים הזה, ומרגישים שהפעמונים מצלצלים להם. שומעים שאנשים רוצים לשפר את חייהם, ואת החברה והעולם שבו אנחנו חיים - ומרגישים שזו הזמנה אישית אליהם. לעזור. להצטרף. במידה מסוימת, אין לנו ברירה אחרת. אין שום דבר בעולם שיספק אותנו כמו לעזור לאנשים. רובנו יכולנו לעסוק במגוון עיסוקים רב, ולהרויח הרבה, ואולי יותר - אבל זה מה שהכי מדליק אותנו. להיות שם ברגע הזה שבו אדם מתקדם קדימה. בטחון שנוכל להוביל אנשים?אין בטחון כזה. וגם אנחנו לא תמיד מצליחים. אבל לאט לאט, עם השנים, צוברים נסיון טוב. זה עוזר. ואחרון - מאמנים הם עצמאיים. ככה זה. לוקח שנים להכנס לאנשהו כמאמן. שנים רבות זה אומר עצמאות. לטוב ולרע - אני אישית מתה על זה, ולא היתי מחליפה את זה בדרך אחרת. בהצלחה

 

[ענבל כהן חמו]

המסע האישי שלי

הבחירה שלי התבררה לאט מאוד. הייתי מנהלת בחברת הייטק, ואהבתי יותר את הצד של ניהול ועבודה עם האנשים. כאשר בשנות המשבר של הייטק היציעו לי רק תפקידים טכנולוגיים, החלטתי ללכת ללמוד ייעוץ ארגוני, כי משם אוכל לעבוד יותר עם אנשים. משם נחשפתי לתחום של הנחיית קבוצות ומצאתי אותו מרתק, אז הלכתי ללמוד את זה. בסוף הלימודים הבנתי שאין לי שום מקצוע ביד, והלכתי לאימון. המאמנת שלי התעקשה (באופן מאוד לא אופייני לאימון...) שאלך לבדוק את נושא לימודי האימון. הצצתי ונפגעתי. הבנתי די מייד שזה בדיוק מה שחיפשתי - העבודה עם אנשים באופן שמאפשר להם להתפתח ולגדול. מאז אני שם, והוספתי לזה גם פעילות חברתית, כי הבנתי שעלי לפעול גם במעגל האישי וגם במעגל החברתי. את שואלת לגבי הבטחון שנצליח להניע אנשים - אין בטחון כזה. עבורי יש סבלנות וסקרנות ואפשור (Yin - האם יש לך זכויות יוצרים על המילה?) אשר יוצרים מרחב שבו אנשים זזים. נדיר מאוד שהם לא זזים.

 

[Yin]

כן

 

[ענבר גובר]

כיף של שאלה!

אני שמחה שכתבת את הפוסט הזה ושמחה שיצא לי לקרוא אותו. גרם לי לחשוב על החיבור הראשוני למקצוע שלפעמים קצת נשכח בתוך ים העשייה היומיומית. כתבו מאוד יפה ענבל וסאלי, אני מאוד מתחברת. יש משהו מרגש מאוד בליווי של אדם אל צמיחה, בהתבוננות בו גדל ומתעצם ואני מרגישה שזה גם מה שמשך אותי מלכתחילה וגם משהו שכנראה נהניתי לעשות כל חיי בכל מיני מסגרות. מסכימה עם עמיתותיי שאין לנו ודאות בהצלחה ומצד שני ברב המקצועות אין. אפילו רופא לא יכול להיות בטוח שתמיד ידע לאבחן נכון ולטפל נכון ובטוח שזה כך במקצועות הקשורים לרגש ולנפש. אני אישית נחשפתי למקצוע האימון דווקא כמתאמנת ומאחר והתהליך מאוד עבד עבורי ומאוד תרם לי והעצים אותי, החלטתי ללמוד אותו ולהעביר את זה הלאה. בכל מקרה, זה נפלא לחשוב על הדברים האלה לפני הקפיצה למים ולמצוא את החיבור והשליחות האמיתית וגם לגעת בחששות והספקות. בהצלחה!

 

[CIsaac]

מכל הדברים בחיים שלי

לימוד האימון, בשבילי, לא הייתה בחירה. נתקלתי באימון, לראשונה, עם Tony Robbins, על קלטת בתחילת שנות התשעים! מאוחר יותר, כשהתעניינתי עוד במידע על אימון, נתקלתי ב - Coachville, ונדלקתי - בכלל בלי להבין במה מדובר. גיליתי את Thomas Leonard ואת גישתו הייחודית לאימון ונפלתי בשבי. ואז זרחה השמש, ואיכשהו מצאתי את עצמי בפנים, מתאמן, מאמן ולא שבע. אני חושב שלהיות מאמן זה בדיוק זה: להיות. והוויה זו משנה את החיים, את הסביבה ואת הצבע של כל אלה. ולא אוכל לשים אצבע על מה בדיוק מוסיף את הערך המוסף. אחד הדברים שלמדתי הוא להרגיש בנוח עם אי נוחות. דבר נוסף שלמדתי שלהיות לא בטוח ולא להיות בטוח אינם בהכרח אותו דבר. והדבר האחרון שלמדתי זה שלהיות קשור לתוצאה - מכשיל את התהליך. מאחל לך את כל התחושות האלה ועוד איציק

 

[אופק דגנית]

תודה

התגובות שלכם מזוהות עם מה שאני מרגישה.. והפעמונים אכן מצלצלים..

 

[תלתלית3]

אני פשוט אוהבת אנשים

כשאני עוזרת לאנשים אני מרגישה סיפוק כשדרכם מוארת על ידי אני מרגישה נהדר כשהם במקום אליו שאפו אני מרגישה נפלא אני מתחברת לנפש האדם ומאפשרת לו לצמוח. עסקתי בעברי בהצלת חיים וכעת זו הצלת חיים אחרת. הנתינה מאפשרת לי כל יום להתמלא מחדש. האהבה לזולת טליה

 

[ordanco]

קואצינג בוחר אותך

בשנות ה-90 שרתתי בצבא האמריקאי (מטעם צה"ל) ונחשפתי בארה"ב לתחום הקואצינג - מצא חן בעיני. לאחר השחרור הדרכתי קורס מנחי קבוצות, מדריכי טיולים ומנחי סדרות השרדות בשטח והכנסתי את גישת הקואצינג לתהליך הפיזי שמתבצע בשטח. החיבור אז בין השטח לקואצינג היה מדהים ועשה דברים מטורפים לאנשים - הבנתי שזה הכלי האמיתי לצמיחה אישית והתאהבתי מעל לראש בקואצינג. ואז עברתי תאונת דרכים והפכתי לנכה 100% עם שום שום שום אופק שיקומי ללכת אי פעם שמתי אצבע משולשת לסביבה ובתהליך של נחישות ואמונה עצמית - השתקמתי לחלוטין מפה היה לי חשוב להוציא את זה החוצה לכמה שיותר אנשים - הקמתי עסק עצמאי והתחלתי להרצות בכל מקום שרוצים לשמוע, למדתי מנהל עסקים והתחלתי להכניס את זה לעסקים. כיום זה עסק עם צוות של 6 אנשים עם תוצאות שמדברות בעד עצמן