בדנה הם בחרו מפני שהיא דנה
והם חשבו שעצם העובדה שהם שולחים את הדיווה זוכת אירוויזיון 1998 בכבודה ובעצמה, זה כבר מספיק כדי להצליח. זה בדיוק מה שדנה חשבה בעצמה, כששלחה שיר כל כך בינוני ולא השקיעה בעיבוד ובהופעה. אבל הפעם הם בחרו בלהקה לא מוכרת על סמך שיר, ולא על סמך התדמית של הזמר או הסיכויים שנקבל ממנו שיר בסגנון זה או אחר. נזכרתי איך ב-2004 שקלו לבחור בלהקת חמסה ישירות, מתוך הנחה ששיר פופ מזרחי יהיה ייצוג הולם באירוויזיון באיסטנבול, אבל אין לנו שום מושג איזה שיר בדיוק חמסה היו שולחות אילו הן היו נבחרות לבסוף. הפעם, עד כמה שהבחירה נשמעת הזוייה, לפחות בחרו בלהקה + שיר, ולא רק באמן שאח"כ ביקשו ממנו להגיש שירים, כך שאולי בכל זאת הייתה להם סיבה טובה לבחור דווקא בשיר הזה! לגבי מולדובה 2011, אני לא משווה חס וחלילה לשירים של איזבו, שהם אמנם קצת כאוטיים ומונוטונים באוזניי, אבל בסה"כ נחמדים מאוד ועם גרוב מאגניב. ההשוואה היא רק לעובדה שמדובר בלהקה ששרה שיר רוקיסטי אלטרנטיבי בסגנון מאוד לא מיינסטרימי. ברור שכל אחד רוצה לאהוב את השיר הישראלי, אבל כאן זה כבר עניין של טעם, ואף פעם לא יהיה שיר שכולם יאהבו, ואפילו לשירים שהם הכי בגדר קונצנזוס יש גם שונאים. גם אני מעדיפה שירים קליטים שכיף לי לשמוע כבר בהאזנה ראשונה, אבל מי אמר שהשיר של איזבו לא יהיה כזה? אולי יהיה להם להיט דיסקו קליט וכיפי עם נגיעות מזרחיות, כפי שהם מתארים? למה לפסול לפני ששמענו?