הודיעו לי הבוקר שאמא של ילדה מהגן נפטרה אתמול באופן פתאומי בשנות השלושים לחייה.לילדה אין אחים או אחיות. אני כבר רבע שעה בוכה פה בעבודה,על הילדה,על אבא שלה ועל החיים שיהיו להם מעכשיו.הילדה עוד לא יודעת,יספרו לה הבוקר,וגם לילדי הגן. אין מילים. היא הייתה אישה מקסימה,טובת לב וחמה,נטולת מניירות או פוזות.הכרתי אותה רק חודשיים אבל אי אפשר היה שלא לראות איזו מקסימה היא.לפני יומיים התכתבתי איתה במייל. מתלבטת אם ללכת לללוויה/לשבעה/לשניהם. מצד אחד-לא מכירה את בעלה וגם לא אמהות אחרות שחברות שלה, הילדה באה מגן אחר ועוד לא ממש נוצרו קשרים.לא בטוחה שיש לי חוסן נפשי להיות לבד בלוויה של אמא לילדה בת חמש. מצד שני-לא יכולה גם להתעלם מהאירוע. אתן חושבות שהילדה שלהם תהיה בשבעה? אני עדיין מעורערת קצת,מכמה החיים קצרים ובלתי צפויים. בבקשה לא לצטט.
 

princess66

New member
וואו....

אין לי תובנות רק לכי עם הלב.... תעשי מה שמרגיש לך נכון וחיבוק גדול, זה בהחלט שוק ענק. עצוב
 

מיוליקה

New member
איזו הודעה עצובה על הבוקר


ממש לא יודעת מה לייעץ לך. אני מניחה שלא הייתי הולכת ללויה אבל כן הייתי באה לנחם בשבעה ומספרת על התרשמותך מהאמא, על אף ההיכרות הקצרה. מניסיון מהשבעה של אבי, מאוד משמח לשמוע מילים טובות, ולא משנה ממי. אם הילדה לא "יושבת" שבעה, אולי אפשר להציע עזרה ולהזמין אותה אליכם אחר הצהריים. אוף, איזה נוראי לכולם שם
 
אוי איזה אסון

כן, הייתי הולכת או ללוויה או לשבעה. חושבת שעדיף לשבעה אם ההיכרות לא ממש קרובה. בלוויה קשה יותר רגשית (למרות ששניהם מאוד לא קלים). אבל בהחלט ללכת. לדעתי כל ההורים לילדים בגן צריכים ללכת, ולו רק כדי להראות שאתם תהיו שם כמה שאתם יכולים, ולו רק סמלית, בשביל המשפחה הזו, בשביל הילדה הזו. עצוב נורא.
 
אוי ואבוי. במקרה כזה יש לעיתים

צוות עם פסיכולוג ילדים שמלווה את הגן. כך היה אצלנו כשקרה אסון דומה לפני שנתיים. מלבד הליווי הפרטני לילדה, שאר ההורים יכולים לבקש ולקבל הדרכה - מה לומר לילדים, איך לעזור למשפחה וכו'. מאוד מצער
 
כן,הבוקר יש להם פסיכולוגית

שתספר להם ותסביר ואמרו שישלחו מייל המתאם גרסאות שההורים יידעו מה בדיוק נאמר לילדים ומה לא. האמת שפה אני לא חוששת, מסוגלת להתמודד עם השאלות של רותם. פשוט לא יכולה להפסיק לחשוב על הילדה שנותרה ללא אמא, ואיך רותם הייתה נשברת לו חלילה זה היה קורה לי,ונשבר לי הלב. אקבל את הצעתכן, להזמין הילדה אלינו זה רעיון אם כי היא בטח תהיה בשבעה.וואו,כמה קשה.
 
איזו טרגדיה


נראה לי נכון שאם לא הולכים להלוויה, אזי לפחות שההורים מהגן יגיעו לשבעה. אני מרגישה אגרוף בבטן... החיים שבריריים, שבריים מאוד. צר לי על הילדה.
 

Ahsoka Tano

New member
איזה עצוב


הייתי הולכת ללוויה מרחוק אבל אם קשה לך את יכולה גם רק לשבעה. ברור שהילדה תהיה בשבעה, לא חושבת שירחיקו אותה מהמשפחה עכשו. רחמנות, נורא!
 

keren310

New member
כל כך עצוב. תזכורת לכך שכלום לא ידוע מראש

הכל שברירי וצריך להעריך את מה שיש. כדאי להגיע לשבעה ואם אפשר להציע עזרה עם הילדה.
 
אוי ויי.

יש לך מושג איך זה קרה? ככה משום מקום? איזה פחד. אני הייתי מחפשת עוד אמא מהגן ללכת איתה ללוויה, אולי עם הגננת, או הסייעת או מישהו אחר מהגן שילך? ממש עצוב
 

shtuli

New member
כמה נורא.

הייתי הולכת לשבעה. מחפשת אמא או מישהי מצוות הגן שתבוא איתי. אני בטוחה שכל מילה טובה תתן למשפחה מעט אור ועוד נקודות זיכרון טובות ונעימות. לגבי הילדה בשבעה אי אפשר לדעת. מאד תלוי במשפחה, בילדה, באמונות, בהתמודדות.
 

שhira

New member
אוי איזה עצוב, אני חושבת

נראה לי שהילדה תהיה בשבעה, אולי תמשיך ללכת לגן אבל אחה"צ תהיה שם. היתי מבררת עם הגננת. אם הילדה שם היתי באה עם הבנות שלי אחה"צ אני מניחה שלילדה יהיה יותר נעים אם יהיו חברים שלה. לגבי הלוויה, לא יכולה להיות בטוחה שהיתי הולכת
 
כמה עצוב, ומפחיד. אני הייתי הולכת לשבעה

ככה אני נוהגת כשהנפטר הוא מהחוגים הרחוקים יחסית (קרוב של אדם מהעבודה וכו'). גם אני חושבת שטוב וחשוב ללכת לשבעה, כדי להראות נוכחות ואכפתיות שיש בהם איזו הבטחה והרגעה שתהיה בהם תמיכה בהמשך. וכמובן שטוב לקרובים לשמוע דברים טובים על הנפטרת, גם ממי שהכיר אותה מעט יחסית. העיקר, נראה לי, להזמין הרבה את הילדה בהמשך. שלא נדע...
 
ועוד משהו...

אני חושבת שהכי חשוב לא לשכוח אות אחרי השבעה (וגם את האבא). כלומר, יודעת שאת לא קרובה אליהם או משהו, אבל נראה לי שההתמודדות האמיתית שלה תתחיל אחרי שהאורחים ילכו מהבית ותתחיל מן שיגרה בלי אמא, ואז היא תזדקק לחברה. אז אולי להתארגן כמה הורים מהגן ולקחת את הסיפור לאקסטרה תשומת לב בימים שאחרי הכל, להזמין אותה כדי שגם לאבא יהיה זמן לעשות דברים/להיות לבד וכאלה. אוף, זה פשוט קורע לב.
 

פרמלה

New member
וואו, איזה זבנג בלב

את לא מתעלמת מהאירוע - את בוכה ואת משתפת את מי שאת יכולה. בסיטואציה כזו, לא הייתי הולכת להלוויה וגם לא לשבעה. את בעצם זרה למשפחה ונוכחותך מיועדת רק לתחושה שלך. אם את מרגישה שכבד עלייך, אל תלכי.
 

rnavina

New member
איזו טרגדיה

אישית נראה לי שהייתי הולכת ללוויה אם מסתדר לי מבחינת הלו״ז, ולשבעה בטוח הייתי הולכת וגם מציעה לעזור עם הילדה, לארח אותה. גם בהמשך השנה כפי שמישהי כבר כתבה.
 
תודה בנות.

אני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה.ממש. אני אשתדל להזמין את הילדה, הקטע הוא שבדיוק אתמול שוחחנו עליה ורותם אמרה לי שהיא חמודה אבל לא מדברת הרבה...לא רוצה לחשוב על מה יהיה עכשיו. הקטע שאני באמת לא מכירה את המשפחה,ויש קבוצה של 5-6 חברות טובות שהילדה ההיא ביניהן ואני בטוחה שיציעו סיוע שוטף.אני אהיה שם בסביבה ליתר בטחון. ולגבי איך זה קרה-לא רוצה לרשום פה מפאת צניעות הפרט,אבל זה סיפור עצוב ומפתיע שלדעתי יפורסם בחדשות או באינטרנט,משהו נדיר מאד כנראה.
 
למעלה