lital172

New member
מה יכול לעזור לך?

בדרך כלל לא כולם באים ומבקשים בקול רם ומודים שמשהו לא בסדר. ואני שמחה מאוד שאת יודעת לבוא למקומות ולבקש את העזרה הזאת. זה חשוב מאוד. מה כן עוזר לך לאסוף את עצמך? את יכולה לחשוב על משהו מסוים? מה עם טיפול? את נמצאת כרגע? שהיה לי טיפול זה עזר לי הכי לאסוף את עצמי. לשים הכל על השולחן ולדבר. ולעשות סדר בהכל.
 
ששום דבר לא בסדר אי אפשר אפילו לזייף את זה

לצערי כרגע אני לא יכולה למצוא שום דבר. אני נמצאת בטיפול, שהרגשתי במפגש או שתיים שהוא מתחיל לעזור לי אבל עכשיו אני מתחילה להרגיש בדיוק ההפך. אני כבר לא יודעת מה לעשות.
 
טיפול הוא תהליך ארוך

(אם הבנתי נכון, את ממש בהתחלה?) אל תיבהלי ממפגש או שניים לא טובים, מתסכלים או אפילו מייאשים. תנסי לדבר על זה שם, על מה גרם לך להרגיש שיש תקווה וסיכוי, על מה שינה את ההרגשה הזאת. לחלוק את זה עם מישהו זה להתנגד להתפרקות, לעשות משהו מולה. כשזה עובד, זו הרגשה נפלאה. אל תתייאשי. ואנחנו כאן ואת תמיד מוזמנת לנסות לנסח את המחשבות שלך בפורום. שולחת כוחות...
 
אני לא בהתחלה

מאז תחילת מרץ בערך או משהו כזה. אולי זה כן נחשב התחלה אני לא יודעת. זה נכון, אבל אני מרגישה שאין לי מילים ושגם אם יש לי אז אני לא מסוגלת להגיד אותם. אם אין לי צורה מאוד מדויקת למה שאני רוצה להגיד אני לא מסוגלת להגיד ולפעמים גם כשיש לי צורה אז אני מרגישה שאני רוצה להגיד אבל פשוט נחנקת ומשותקת. זה לא תמיד ככה אבל רוב הפעמים זה ככה וזה מאוד מתסכל ואני מרגישה שאני לא ממצה את הטיפול כמו שצריך אבל גם בגלל שאני מאוד מבולבלת ואני לא בטוחה מה עובר עלי ואני לא בטוחה מה אני מרגישה ואז אני בכלל לא יכולה לדבר על זה כי אין לרגשות האלו צורה ותוכן.
 
את צוחקת? ברור שזו התחלה

ויודעת מה, גם חמש שנים בטיפול יכולות להיות עדיין התחלה לאנשים מסוימים. לוקח זמן ללמוד איך מתנהגים בתוך הסיטואציה המוזרה הזאת, איך מדברים, איך מנהלים את הקשר המוזר הזה, איך מפיקים ממנו משהו בעל ערך. את מצליחה לדבר על הדברים האלה בטיפול? כלומר, באופן פרדוכסלי אולי (אבל אפשרי! מנסיון, באמת) לדבר על חוסר היכולת לדבר?
 
(מפורקת בעצמי) ומנסה לחזק קצת אותך....

אני כלכך יודעת ומבינה....
את לא לבד. כאן - את לא לבד. שולחת לך מלא מלא מלא כוחות.... וחיבוקים חמים ועוטפים, חיזוקים ונשימות....
תפתחי את החלון ותנשמי קצת אוויר, אני איתך, כולנו כאן איתך. מצטערת שאין לי איך לחזק, הלוואי וידעתי, יכולה לכתוב את אותו משפט, מבינה ומזדהה.... רוצה לספר קצת מה קרה שככה עכשיו...? כשיהיו מילים אני ארצה לקרוא.... מחבקת, תחזיקי מעמד יקרה..... תחזיקי מעמד. חיבוק גדול ונשימות.... תנסי לישון אולי....? או לעשות משהו שמרגיע.... שיקל מעט. איתך.
 
למעלה