ובכן
אני אנסה להסביר פעם אחרונה למרות שנדמה לי שמרוב "חוסר שיפוטיות" כבר שפטו אותי פה למוות:
המטרה שלי בדיון הזה הייתה בדיוק להבין מהי אותה "שיפוטיות", שכל כל כך הרבה פעמים מטרידה פה אנשים.
זו שבגללה יש כל כך הרבה תגובות בפורום הזה מתחילות במלים " לא שאני שופטת אבל".
כדי שנדע על מה אנחנו מדברים, שתהיה איזו קרקע משותפת, התחלתי מהגדרה מילונית.
ככה לימדו אותי בהכשרתי המחקרית.
קודם כל להגדיר את המושג, אחר כך לדון עליו.
בתת-השרשור הראשון, עם כרמיון, נראה לרגע שזה מועיל. שם, אחרי הצגת ההגדרה, הסתבר שהיא לא מתנגדת ל"שיפוטיות" ככלל, אלא רק לסוגים מסוימים שלה (שיפוט מצד מי שאינו מבין בתחום, וכו').
אבל נראה שכאן, בשרשור הראשי, זה לא עזר.
אני, כמו שאת יודעת, עוסקת בתחום הבריאות אבל לא בטיפול.
כך שאני לא רואה לעצמי חובה לשמור על "חוסר שיפוטיות" כמו של רופא. בטח לא כשאני גולשת בפורום חברתי תחת שם בדוי.
בהקשרים מקצועיים, תתפלאו אולי לשמוע, יש אנשים שמשלמים לי כדי לשמוע את השיפוט שלי. ובכללם -- אללי -- אפילו רופאים.
מה שמעניין בעיניי הוא, שכל אותן נשים שמתנגדות כל כך ל"שיפוטיות", ירדו בשרשור הזה לרמות של "שיפוט לגופו של אדם" --שלא היו מביישות אפילו טרול.
עם ממתקים אני לא יכולה להתווכח.
ממתקים, (כמו ילדים ובעלי חיים), גונבים את ההצגה.
אבל למרבה הצער, הם בדרך כלל לא בריאים.
לילה טוב.