בא לי לבכות
פשוט לבכות
להוציא את כל הכאב
להוציא את כל התסכול
להוציא
וזה לא יוצא
זה לא יוצא
עייפתי
 

קולדון

New member
וואו

אני זוכרת את התקופה של השנתיים הראשונות שנאבקתי עם הקשיים האלו.
אין לי מושג איך גירדתי את עצמי כל פעם מחדש מהנפילות והיאוש והקושי.

אני רק יכולה להגיד לך שאני איתך.
זה לא קל. זה קשה מאוד מאוד. ולא מובן מאליו בכלל.
יש רגעים של יאוש ואז הם מתחלפים שוב בתקווה.
ואישית כבר התרגלתי לגלים האלו שבאים, ולא להבהל כשפתאום מאבדים את התקווה כי היא תחזור.
רק לא לשבור את הכלים אלא להמשיך לאסוף כוחות.
 

levshavur

New member
מצטרפת לקולדון

שלום,
גם אני כרגע בתקופה נוראית של נפילה (אפילו חזרו לי פלשבקים ביום חמישי) אבל ממש לא מוותרת לעצמי, מחזיקה בתקווה לעבור את הגל הזה, כמו גלים אחרים שהיו לי בחיים, אז רק רוצה להצטרף לקולדון ולחזק אותך שאין צורך לשבור את הכלים ואפשר להגיע לשלב של שלווה פנימית..
לבשה.
 
אז תוציאי

תצעקי
תצרחי
תתנהגי איך שבא לך
ואז תחזרי לעבודה הקשה שאת יודעת שהיא הדרך הנכונה היחידה...


שולחת כח.
 

קולדון

New member
מה קרה?

לפעמים כשמפרקים את כל הטריגרים לגורמים, זה מקל.
אני מבינה שקשה לך כי התהליך כולו קשה ויש מלא קליפות מכל השנים..
כך שגם אם לא קרה משהו ספציפי פעם בכמה זמן יותר קשה מהרגיל, וזה טבעי ונורמאלי וחלק מהתהליך (הלא אינסופי, מבטיחה!)

קרה משהו מיוחד שלחץ על נקודות רגישות?
 
למעלה