רגישה1855

New member


אני כל כך מצטערת שנעלמתי בזמן האחרון
קוראת כל פוסט שמתפרסם - לא מוצאת את המילים ונמצאת בקושי עצום בלרשום תגובה.

התקופה הזאת היא קשה מנשוא.
היא סיוט שאני לא מתעוררת ממנו
 

ל3

New member


מצטערת שעוברת עלייך תקופה קשה ( יכולה להזדהות איתך לגמרי) יש דרך ולו במעט להקל עלייך קצת? אולי דווקא אם תכתבי את הקושי החוצה, אפילו בכמה מילים?
 

רגישה1855

New member
מנסה קצת לכתוב

זה ממלא לי את הלב לקרוא שאיכפת לכן ממני.....
התקופה היא קשה. מלחמות אין סופיות עם המטפלת, עם הדיאטנית.... רוצה רק שקט. מרגישה קושי ענקי בלהכיל תפריט מלא מלא - גם פיזית וגם מנטלית.
הגעתי למשקל נמוך.... הדיאטנית במשקל הזה אמרה לי מראש שזה אשפוז. אני עדיין כאן! היא מאמינה בי שיכולה..... הקושי הוא עצום. היא קשה!!!

המצב בבית לא משהו....... קשה לי לפרט כאן מעבר, אבל רוצה שיסתדר, כי הכל עלי ואני קורסת.

כואב לי בנפש.... כואב לי ממש.
הפלאשבקים מכים בי. שוב ושוב ושוב
הייתי רוצה לצרוח.
אף אחד לא רואה אותי
אף אחד לא מקשיב לי
אני לא מצליחה

אז אולי די כבר???

הרמתי ידיים והחלטתי שדי עם כל הטיפולים ועם הנסיון לטפל בעצמי.... חזרתי בי , כי אני צריכה את המטפלת שלי ככ...


רק רוצה שקט............
 
למעלה