ורוד עם נצנצים
New member
נמאס לי מזה שמיניות כל פעם מחדש הורסת לי קשרים.
אתמול עוד קשר קרוב נהרס לי, רק בגלל שהוא גבר הטרו-מיני...
אין לי תלונות לגבי הבחור, כי הוא עשה את הצעד הנכון מהבחינה הזו.
אני לא יכולה להתלונן על אדם שמרגיש שקרבה מסויימת היא גדולה מידי עבורו כדי לשמור על גבולות מבחינה מינית.
עם כל הכאב שזה גרם לי, זה בוודאות עדיף על אלו שלא לוקחים צעד אחורה ובמקום זה לוקחים 'צעד קדימה' ומרשים לעצמם לעשות דברים שהם לא צריכים לעשות.
זה גרם לי להכנס לדיכאון קל, כי אחרי השיחה איתו פשוט רצו לי בסרט נע כל הקשרים שנהרסו לי מאותה הסיבה.
זה גרם לי שוב לחשוב על כמה העולם היה נפלא אם לא היתה משיכה מינית. כמה אהבה כנה היתה יכולה להיות אז מבלי לצבוע אותה במיניות או לאסור אותה כדי לא להגיע למיניות.
ושאלתי את עצמי שוב, למה כל מי שקרוב אלי הוא גבר ולמה אני לא יוצרת קשרים כאלה עם נשים. איך זה תמיד קורה?
ואין לי באמת תשובה.
אני יכולה לדבר על הקלות שבה אני מתחברת לגברים ועדיין... לא יודעת.
ואז נזכרתי שוב בתובנה שהיתה לי לפני כמה זמן, למה בעצם אני אוהבת גברים הומו-מיניים.
פשוט מאוד: מצד אחד הם גברים, אבל מנגד, הם לא חשים כלפי משיכה מינית.
שילוב מנצח
והמסקנה המתבקשת היא כמובן, לדאוג בפעם הבאה שאני מתחברת לגבר, שהוא הומו...
