רק עכשיו הגעתי לסכם...
מה שאהבתי בפרק (וזה עוד לפני התוכן) - זה שיש עוד סיפור בסדרה, סביב עוד דמות - איתי, שעד עכשיו ראינו אותו (בסדרה הנוכחית) רק בפרק הפתיחה, מה גם שגם בסדרה של תקופת התיכון הוא לא היה בין הגיבורים הדומיננטיים מדי.
הסיפור עצמו עם איתי והחבר שלו, יפתח (אגב- השחקן הוא בועז קונפורטי) - יפה כשלעצמו. אפשר להזדהות במידה מסויימת עם כל אחד משניהם, ולהתלבט ביחד אתם האם לאמץ ילד / נער או לא. אף אחד משניהם לא מעורר יותר מדי אנטגוניזם בהתלבטות שלו, ולשניהם יש שיקולים שכל אחד יכול להקשיב להן ולהכיל אותן.
הנער עצמו (דניאל) - כדאי לשים לב לדמות: הוא עוצב בצורה ססגונית וקיצונית, אולי יותר מדי, וזה יוצר שתי אפשרויות: או שהוא ייעלם מהסדרה אחרי הפרק היחיד הזה, ויהפוך לקלישאה, או שהוא ימשיך להופיע, עד שנכיר את "החצר האחורית" שלו, ואת הסיפור שהביא אותו לכך שהוא זקוק לאימוץ, ונראה שהוא מעט יותר מורכב מהצבעוניות הקיצונית שהתסריטאים עיצבו לו.
מה לא ראינו הפעם? את המשפחה של שרון, עם הבת מאיה והפוסט-טראומה של הרומן האסור עם גיא, שיואל כבר כמעט תפס על חם. כמובן שזה אמור להתגלות, אבל אולי זה נכון לתת לנו לחכות עם זה לפחות עוד פרק, ולתת בינתיים לעוד זירות תסריטאיות להתפתח.
אולי משהו מזה יתפוצץ דרך הרומן המתפתח בין גיא לנילי (ממ"ב), ואולי אפילו דרך המרדף של אדי אחרי ירון סגל. בינתיים כדאי לשים לב איך התסריטאים מנסים להגחיך את אדי, דרך הטקס המוזר לארקדי הטווס.
החור הכי צורם בסדרה, גם בפרק הזה, הוא ההתרחשות אצל וייצמן ומרקוביץ', והפעם בעיקר אצל וייצמן. לנו, הצופים, עדיין חסר מידע בנוגע לטיב הקשר שלו עם סופי - מיהי בכלל סופי, איך הם הכירו בחו"ל, וכו'. לכן קשה לנו להתחבר רגשית להתרחשויות ביניהם בסדרה.
והחיבור בין גלי למרקוביץ' כל-כך מופרך, שכנראה רק התסריטאים מבינים אותו - ואפילו לא הדמויות עצמן. הדיאלוג בין גלי לדנה ממחיץ איך הדמויות רוצות לזעוק לתסריטאים, שזה היה בלתי סביר לחלוטין לעשות את הזיווג הזה...
