[דניאלההה]

אתמול מת לנו דג זהב 6 שנים גידלנו אותו.
הילדים עשו לו קבורה ואני לא יכולתי לתפוס את עצמי וצחקתי
הילדים היו בשוק ממני וכעסו עליי .
האמת ביננו הם צודקים . התנצלתי בפניהם הם טענו שיעלה לי בעוגה והיא חייבת להיות היום ..

אממממממ הלכתי לפינה לחשוב על זה.

 

[אשבל1]

חבל, לרוב הילדים זה מפגש ראשון עם המוות , זו פרידה

הייתי מכנסת אותם, ומקריאה סיפור על התמודדות עם אובדן של בע"ח , ועושה שיחה שיביעו רגשות לאחר מותו וקבורתו של הדג.

הנה מאמר: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3547400,00.html

 

[נענע טריה]

לדעתי זה די תלוי גיל של הילדים

בגיל צעיר מאוד התפיסה של הילד שונה לגבי מוות , יותר מופשטת .
כשהילדים גדלים , התפיסה משתנה והופכת יותר מוחשית .
&nbsp
לצערי הייתי צריכה לספר לילד שסבתא נפטרה כשהיה בגיל 3.5 , וההסבר היה מאוד קשה , הוא לא הבין את פשר ההעלמות , היום בגיל 6.5 הוא כבר יותר מודע לעניין המוות

 

[אשבל1]

ברור, לפי הבנתי מדובר על גילאי יסודי ותיכון

ולכן דרך הסיפור נראה לי מתאים, בפרט לצעירים..

 

[אשבל1]

אגב,

דווקא לילדים כאלו שחוו קשיים ופרידות בחיים, זו הייתה יכולה להיות הזדמנות מצויינת להביע רגש ולא לברוח לצחוק... להדחקה...

 

[דניאלההה]

הם היו רציניים מאוד אני זו שפישלה.

 

[אשבל1]

הבנתי, לכן זה היה פספוס בעיני, הזדמנות לתת להם לחוות את הרגש

בלי הפרעה של הצחוק...