מראה לשי חי (וכמה מילים על אילנה)
כתבתי את זה למטה, אבל נראה לי שכאן זה מקום נכון יותר -
אם שי חי רוצה שישימו לו מראה - אז הנה המראה שלי:
הדבר היחיד שמחזיק את שי חי בבית זה הדרמות שהוא מייצר על כלום ושום דבר. הבן אדם שמתנהג נכון עם שי חי מההתחלה היא אילנה. אילנה שומרת ממנו מרחק: לא מדברת עליו, לא בפניו ולא מאחורי הגב. היא לא מחרימה אותו, אבל גם לא נותנת לו במה, בשום צורה. היא לא מאכילה את הטרול - והיא די היחידה שלא עושה זאת.
אין לשי חי כמעט שום זכות קיום בפני עצמו. היו לו כמה שיחות מעניינות - עם סלים, עם תמר וקוקו ומייקי. זה מה שאני מוכנה לקחת ממנו לטובה. סה טו.
היה דיבור נגוע בבית - להחרים אותו. שי חי לא חכם מספיק להבין את מה שאילנה הבינה - שחרם לא מספיק, צריך שגם יפסיקו לדבר עליו מאחורי הגב אחרת הוא תמיד ישאר המסכן, האנדרדוג, המוחרם, זה שאומר "אמת" או "שם מראה" לאנשים. הוא לא. להגיד למישהו שהוא טיפש, או מרוקאי, או אפילו שטחית - זה לא באמת מראה. זה ניסיון לפגוע.
בקרטה, כאשר עושים תרגיל, יש גם תרגיל נגד שמטרתו להשתמש בכח של היריב נגדו. כל מה ששי חי עשה בריכזו הדיירים "כדי לדבר על המצב" זה תרגיל נגד - כנגד תרגיל החרם. כשבן אדם מרכז דיירים זה כי יש לו מה להגיד. מה היה לו להגיד? הוא לא מוכן לשנות את מעשיו בכל הנוגע להשתתפות במטלות ביחד עם היתר, הוא לא חושב שהוא צריך או מוכן להתנצל על פגיעה שהוא פוגע, בכוונה, באחרים.
כל מה שהוא רצה, שוב - זו במה. כי מה יותר במה מכל הדיירים מרוכזים במקום אחד? ולא סתם כל הדיירים ביחד - אלא מדברים עליו, שוב?
אם שי חי רוצה מראה, אז זו המראה שלי. לא רק שהבן אדם אגואיסט, לא רק שהבן אדם עצלן, לא רק שלא אכפת לו לדרוס אחרים - הוא בעיקר חולה תשומי חולני וחסר כל מודעות עצמית. אם הוא חושב שאחרים לא חשובים לו הוא טועה. הם כל כך חשובים לו שבלי האפשרות להתנגח בהם הוא כלום ושום דבר.