מוזר. כששי מתנצל, אומרים -יופי.. הוא פוגע ומתנצל...
בן (שאני מאוד אוהבת אותו) גם עושה ומתנצל . צורח ומתנצל.
מורח משחת שיניים ומתנצל. ואז אומרים - אבל הוא התנצל.
מעניין אותי נורא מה גבולות האחריות של אנשים בוגרים על ה"לא בכוונה".
מה וכמה מותר להרוס "לא בכוונה".
האם הכוונה מתחילה בחוסר תשומת לב נאותה, בחוסר אכפתיות, בזלזול מופגן,
בהתנהגות פרועה, וכו'... או שהיא מתחילה רק כאשר אדם אומר לעצמו, אני
אטמון מלכודת משחת שיניים לג'קט של שי...
לדעתי, מרבית התאונות קורות לפני שהן קורות.
למשל כשאתה מסמס בנהיגה.