במקום להכין צהריים, אני שמה דיירים על האש
אז היום אני לא מארחת, לא צריכה להכין צהריים ואין גם מונדיאל (רק מחר)
אז מה נותר אם לא לצפות בערוץ החי שמהווה שומר מסך?
אז אחרי שהחלטתי למריה לא מעניינת אותי יותר,
התעכבתי קצת על רועי כדי להבין למה הוא נראה מבסוט יותר.
אז תכלס, הוא לא מועמד להדחה וזה כבר מסיר מעליו דאגה שבימים אחרים
גרמה לו להזיל דמעות ולילל כמו תן בבוסתנים...
בנוסף, נראה לי, אם החושים שלי לא מטעים אותי, שאלמנט ההתאהבות במריה
קצת דעך לאחרונה ולאחר שהזיל גלונים של דמעות, משהו התרוקן בתוכו והוא
פחות מאוהב ויותר על תקן המנטור הקרוב שלה.
הקול שלו עדיין גורם לי לפריחה טורדנית
אבל הוא לפחות מסתובב יותר בין דיירי הבית ומנסה בכל כוחו להשתלב בין הנפשות הפועלות. הוא הבין שיחסים בתוך הבית עם מריה כבר לא יהיו לו
ויצטרך להמתין ליציאתם מהבית ומה יהיה יהיה, בינתיים הוא נהנה מהפירות
של התדמית החדשה שיצר לעצמו. תדמית הגבר המאוהב שהתגבר על יצרו
הניח לאהובתו ומלקק את פצעיו בעוז ובגבורה.
כך או כך, הוא בלתי נסבל בעיניי. יסלח לי אלוהים, אני פשוט לא אוהבת את הטיפוס וכמו שרונית כתבה פה, כשהוא עושה את הקול הקטן הזה שלו, זה יכול לשמש ככלי עינוי לחקירת אוייבים.
רועי בכה הרבה כי הרגיש שהוא ביזבז חודשיים על מריה במקום להראות לצופים במשך חודשיים שהוא זמר ראפ ויוצר של פואטרי סלאם ויש לו הרבה מה להגיד לצופים על המצב בארץ ועל החיים בכלל (אימא שלו רמזה לו שבזה הוא צריך להתמקד). הוא בכה הרבה לא על האהבה שלו למריה. הוא בכה על הזמן האבוד שהוא ביזבז על האסטרטגיה הלא נכונה שהוא נקט בה.
יחד עם זאת, רועי כמו רועי, יכול כהרף עין להזים את כל מה שכתבתי ולחזור לילל למריה ולהציק לנו באוזניים. ימים יגידו אם צדקתי.