אתה יודע, הדבר שהכי לא ברור לי בעונה הזאת
היא כמות האנשים ששונאים את שי חי בלי פרופורציה למישהו אחר.
כלומר, שונאים את שי חי אבל לא ברור את מי בעצם הם אוהבים?
על מי מדברים כל היום? כבר ארבעה חודשים כמעט מדברים רק על איש אחד
לטוב ולרע.
אתה יודע, היום כתבתי תגובה לחברה שלי שהביאה בהתלהבות גדולה איזה מאמר של איזה פלצן מעיתון הארץ ומן הסתם זה היה מאמר מרושע כלפי שי חי, כי זה הטרנד שהשתלט עכשיו על התקשורת, מי יחבוט בשי חי חזק יותר. ואני כתבתי לה כך:
"מי שעשה אותו כוכב, הם אלה השונאים אותו
ולא האוהבים שלו.
כל אחד מחפש ומוצא את הכתבות ואת המאמרים שמתאימים לדעתו.
אני יכולה למצוא לך עשרות מאמרים ודעות של אנשים החושבים אחרת ממך.
אני דבקה בדעתי ששי חי הוא לא האיש הרע בסיפור הזה
ואני לא צריכה חיזוקים מכתבות וממאמרים של אנשים אחרים. יש לי דעה משלי.
אני מספיק מעריכה את עצמי ואת דעתי ואת שיקול דעתי וגאה בעצמי ובאישיות
שלי, ומספיק חזקה להגיד שכל המאמרים מכל הכיוונים הם בלבולי ביצים, כי
אנחנו מדברים על תוכנית ריאליטי שבה אנשים חיו זה בתחת של השני 24 שעות.
מבודדים ומנותקי קשר עם העולם החיצון, מלבד מה שהאח הגדול הרשה לטפטף
להם. מכאן, כל אחד מהצופים לקח והתחבר לדייר שהכי דיבר אליו.
מה שהפך את שי חי לכוכב, הם האנשים סביבו.
מי שהפך אותו לשיחת היום, הם השונאים שלו ולא האוהבים שלו. אילמלא השונאים, הוא היה סתם עוד דייר בבית האח הגדול שמודח אחרי כמה שבועות ואף אחד לא היה שומע עליו יותר. הדמוניזציה שעשו לו, היא היא שהעלתה אותו לגודל
לא טבעי.
זה לא שהוא כל כך טוב כמו שהאחרים היו רעים.
קצת פרופורציות בחיים לא הזיקו לאף אחד. על כל מאמר של שנאה כזה, אנשים סימסו עוד יותר לשי חי. הוא לא רצח אף אחד והוא לא אנס אף אחד. כל אוסף הביטויים שלו לא התקרב אפילו לאוסף הקללות ששפכו עליו שונאיו. אז אל תבלבלו לי את השחלות עם ה"אלימות" שלו. לא ראיתם 24/7 ואין לכם מושג על מה אתם מדברים.
ראיתם רק מה שרציתם לראות.
שנאתם כי אוהבים לשנוא. לא את אישית, אלא כותבי המאמרים והטוקבקיסטים.
אתם אפילו לא אוהבים מישהו אחר, אבל אתם יודעים את מי אתם שונאים.
זה לא מעיד על שי חי. זה מעיד עליכם. זה מעיד על כותבי המאמרים למיניהם.
ככה שעם המאמר של האיש הזה מ'הארץ', אני יכולה רק לנגב את הישבן
ובאותה מידה אני יכולה להביא לך דעה של בלוגרית מעיתון הארץ שכותבת דברים הפוכים לגמרי. אז למי להאמין? אני מאמינה תמיד למי שחושב כמוני
"
אז כן, הלב הלך עם שי חי ולא בגלל שהוא האדם המושלם,
אלא בגלל שהוא לא מושלם בכלל. בגלל שהוא ידע מהם פגמיו אבל ראה גם את הפגמים של האחרים והם סרבו לבדוק ולעצור רגע אחד ולחשוב איפה הם לא בסדר, אלא מצאו את השעיר לעזאזל שעליו אפשר להוציא את כל התיסכולים והתחלואים שלהם. את זה הצופים לא יכלו לסבול ולכן הלב נטה לכיוונו. וכשמישהו נכנס לך ללב, זה לא משנה כמה מהלכים גרועים הוא יעשה עם הכדור ולא משנה
כמה גולים הוא יחטוף במקביל, אתה תמיד תשמח על כל גול שהוא מבקיע, גם אם זאת בעיטת עונשין מ-11 מטר. על אחת כמה וכמה אם זאת בעיטת מספריים המכניסה את הכדור לרשת בין זרועותיו המושטות של השוער...