אני באמת לא מבינה מה עבר להם בראש כשהם ליהקו את הפוסטמה
הזאת מירב. על תקן מה הביאו אותה? על איזו משבצת היא יושבת? אחת מהבחירות היותר הזויות של הפקה בלתי מקצועית ברמה מביכה ממש. בירב היא בן אדם מיותר לחלוטין.
לא נערך משפט לאייל גולן כי החקירה העלתה שהוא לא עבר עבירה.
הקטינות שנחקרו הודו שמסרו עדות שקר לגבי אייל גולן עצמו.
 
מי שעבר עבירה (ונמצא אשם והלך לכלא) הם אביו של גולן וחבריו, שהשתמשו בשמו של אייל גולן על מנת לפתות קטינות ממשפחות הרוסות, לסמם אותן ולשדל אותן למין.
 
את שואלת אותי אם אייל גולן ידע על הפרקטיקה הזו? אני מאמין שכן. אבל ממצאי החקירה העלו שהוא עצמו לא עבר שום עבירה ובטח שלא אונס ולכן הוא לא עמד לדין.
אלו הן העובדות ואני לא חולקת עליהן.
יחד עם זאת - להגיד "הוא יצא זכאי ולכן הוא זכאי" זו טיפשות מדרגה ראשונה
להגיד - הבנות אשמות - זה כבר יותר מטיפשות
לטעון שיש נאנסות אשמות - על זה לא אגיב כי חבל שאצטרך לחסום את עצמי.
 
אייל גולן לא הורשע ולא עמד לדין
מבחינה מוסרית הוא עדיין לא בסדר (בלשון המעטה) ולא משנה מה כמה או למה.
 
אגב קטע...כבר כמה עונות שיש את הדיון הזה על אייל גולן.
מי שלא יודע את פרטי האירועים שהוא מדבר עליהם עדיף שלא ידבר עליהם.
 
האנשים שהורשעו בפרשע עברו עבירות מזעזעות וכמובן שהאחריות המלאה היא עליהם בלבד בביצוע הפשע.
בכלליות הייתה התנהלות מאוד לא מוסרית בין כל הנוגעים בדבר, בין אם אלו שעברו את העבירות ובין אם אלו שהעלימו עין ביודעין, זה ברור.
 
אבל ראיתי שנזרקה המילה אנס בהקשר של איילג גולן ועם כל חוסר החיבה שלי להתנהלותו הכללית, אלו האשמות מאוד רציניות ויש להעמיד דברים על דיוקם.
הוא אולי דושבאג מאוד גדול אבל הוא לא עמד לדין על ביצוע שום עבירה ובטח שלא אונס.
הנקודה היא שחזקת החפות היא ערך עליון בכל מערכת צדק מודרנית וחובה שכך יישאר.
 
אנחנו מסתכלים על מקרה אוג'יי סימפסון מנקודת מבט של 25 שנה אחרי. באותה תקופה באמת לא היה ברור אם הוא ביצע או לא ביצע את הפשע.
זה קל להגיד היום אה אנחנו יודעים היום שהוא אשם אבל אז הוא יצא זכאי. אבל בזמן אמת חזקת החפות היא ערך עליון.
בתקופת המשפט היו הפגנות כל יום מול בית המשפט לשחרורו של אוג'יי. הייתה מחלוקת ציבורית רחבה מאוד.
 
חזקת החפות הוא הדבר החשוב ביותר במערכת משפט מוסרית.
אין לזה קשר לערך דין. חזקת החפות היא נקודת המוצא של כל משפט.
 
נכון, אנשים לפעמים יוצאים זכאים מחמת הספק. אבל עדיף כך מאשר שאנשים ישבו בכלא ויוצאו להורג על פשעים שהם לא ביצעו. ככה מתנהלות דיקטטורות.
נקודת המוצא שלי ושל רינתי היא זהה
 
לא כל מי שנמצא זכאי הוא בהכרח זכאי (חמת הספק,חוסר ראיות,בעיות טכניות וכדו').
לעיתים הפן המוסרי חזק יותר מאשר חקירות משטרה כושלות או ראיות לא מספיקות להעמדה לדין (במקרה הנ"ל למשל..)
 
לגבי כל השאר - מסכימה איתך.
 
רק באמצעות הדרכים הרגילות, כלומר ראיות, עדים וכ''ו.
אבל פשע הוא מעשה נגד החוק, לא נגד המוסר. כאשר מתבצע מעשה לא מוסרי, אנחנו יודעים מהר מאד, בהנחה שאיננו חייזרים שלא מכירים את נורמות המוסר של החברה בה אנו חיים.
ואיך זה סותר את מה שאני טענתי? אני טענתי שכדאי לחזור לסקילות
בכיכר העיר? טענתי שחזקת החפות אינה חשובה? ממש לא. להיפך, בגלל חשיבותה של חזקת החפות קורה שאנשים אשמים יוצאים זכאים כי צריך להוכיח אשמה ולא חפות. יחד עם זאת, אין לבלבל משפט ומוסר. אלה שני דברים שונים, גם אם יש להם בסיס משותף.
מערכת המשפט שואפת להיות צודקת, לא מוסרית. וגם בזה היא כושלת פעמים רבות.