בוקר טוב אנשים!

Anna begins cc

New member
צהריים טובים לכולם.

http://www.youtube.com/watch?v=NwEO3CIbWW8

חבר טוב העלה לפייסבוק סרטון שבו הוא מצלם את השמיים המנוקדים בטילים תוך כדי שהוא, החברה שלו והכלב שלהם רצים למקלט.
ומכל התמונות הנוראיות שיש בחדשות ובפייסבוק ובטלוזיה- זה הדבר שהכי זעזע אותי מבפנים.
 
צהריים טובים אנושקה וכולם


ליבי ליבי
אני כבר לא יודעת מה כואב לי יותר... האם זה הצוואר התפוס באופן תמידי וכרוני, או המחשבה הבלתי פוסקת על הילדים הקטנים שצריכים להתרוצץ בין החדרים מאזעקה לאזעקה כשהם רועדים וחרדים וההורים הצעירים עם האחריות הענקית הזאת על כתפיהם לדאוג לשלום ילדיהם ולשלומם הם עצמם...
אצלי, הילדים אכלו צהריים, ונאלצו ללכת לביתם, כל אחד לחוג שלו, ופתאום חלפה במוחי מחשבה, באלוהים מה הייתי עושה אם עכשיו היתה נשמעת אזעקה מעל לראשי? מה הייתי עושה עם הילדים? אמנם יש לי ממ"ד אבל אני מעדיפה את חדר המדרגות שלנו שהוא ממש ענק ונמצא בלב הבנין. המקום הכי בטוח בבנין כולו. פתאום חלפו מחשבות איומות בראשי. מה אם הייתה תופסת אותם אזעקה כשהם בדרכם הביתה? בכלל המחשבות עשו לי באלאגן בראש

מישהו אמר ברדיו שזאת מלחמת שלום הילד. זה כל כך נכון...

http://www.youtube.com/watch?v=TXKicxkxYFs
 

Doctor Goblin

New member
הנה סטטוס שתאהבי

של חבר שלי מהפייסבוק.
אני יודע שאני אהבתי:

"
עוד שיחות עם אמא. הפעם אחרי נפילה קרוב לבית שלה.
אני:"ואת רצה למקלט כשיש נפילה, נכון?"
אמא: "לא"
אני:"למה?"
אמא:"כי מישהו צריך להכין עוגיות לילדים במקלט"
"
 
חמוד


אני מודה שאני מספיק לחוצה עד כי טרחתי להתלבש במיוחד במידה ואצטרך לצאת לחדר המדרגות...
דיברתי עם החבר של הבן שלי בראשון לציון, ומסתבר שהם שמעו את האזעקה אבל היו בטוחים שמדובר בתרגיל

המזל הוא שהם גרים בקומת מרתף כשכל הבית שלהם בטון יצוק. אבל באותה מידה הוא יכול היה להיות גם במכונית. בכל מקרה, היה נדמה לי ששמעתי איזה בום עמום מהבית שלי, אבל חשבתי שאני כבר מדמיינת את הבומים בגלל הלחץ. בסוף הסתבר שבאמת היתה נפילה באזור שלנו
 
למעלה