עונה...
לידה אחת מאחורי...
בשבוע 38+5 עשו לי השראת לידה בגלל חלבון גבוה בשתן. ביום חמישי שמו לי בלון, הרגשה מאוד לא נעימה בהתחלה, כאילו משהו תקוע לך שם (באמת משהו תקוע לך שם...). אבל אז כבר לא מרגישים את הבלון, אבל כן מרגישים צירים. אחרי 24 שעות (יום שישי בבוקר) בדקו, פתיחה 3 - לחדר לידה. נכנסתי לחדר לידה ב 11 בבוקר, ב1 בלילה של יום שישי (יותר נכון לפנות בוקר של שבת), ילדתי בשעה טובה את הנסיך המדהים שלי שהיום כבר בן שנתיים ו 5 חודשים, שקל 3174 גרם.
הלידה עצמה, הלחיצות, היו דווקא בסדר. משהו כמו 20 דקות. אני זוכרת שכאב לי בלמעלה של הבטן (באזור הצלעות) כאב שבלתי נסבל. אני זוכרת שהתחננתי מהם שיוציאו אותו בדרך כזו או אחרת, כי כבר לא יכולתי. אני זוכרת שהמיילדת היתה מקסימה, ומזה התרגשה (לא יודעת למה, היא עושה את זה כל יום...) וכשהראש היה בקצה היא אמרה לי להושיט יד להרגיש אותו, ואני רק צעקתי שאני לא רוצה להרגיש אותו אני רוצה שיצא. (אחרי זה הרגשתי רע עם זה שלא רציתי להרגיש אותו...). ואני זוכרת שאחרי שהלידה הסתימה, לא עניין אותי כלום חוץ מלישון. רציתי רק לישון. היתי גמורה מעיפות, מוטשת, לא היה לי כוחות אפילו להתרגש. היתי ביומיים שלמים של צירים כואבים, בלי שינה. אמרתי לבעלי שיצמד לתינוק ולא יעזוב אותו, עצמתי עיניים ופשוט הלכתי לישון. אחרי שעתיים שינה ומקלחת טובה, כבר היתי במחלקה ובקשתי אותו. השעה היתה בערך 4 לפנות בוקר. היה כיף.
