בוקר טוב?!
התעוררתי הבוקר עם תחושה שהיה לילה סיוטי. ניסיתי בכוח להיזכר במה חלמתי שהתעוררתי עם סוג של בחילה. ואז נזכרתי שהדבר האחרון שראיתי רגע לפני שנרדמתי היה את מופע האימים של ה"זוגות".
דנית במיטתו של אליאב, מתפתלת וזזה בלי סוף בעוד שהשייח הסעודי שוכב שם. היא מנסה לדבר איתו ולהגיד לו משהו ואני רואה למולי ילדה ב"שבע דקות בגן עדן".
"זה משהו שקשור אליך" היא מצחקקת במבוכה של ילדת כיתה ד' על הנדנדה בגן השעשועים. אחרי כל ההתפתויות האלה ותזוזות הבלתי נגמרות היא שואלת בקול הכי מתיילד שהיא מצליחה לגייס:
"מה אתה חושב עליי?" (מתחת לשמיכות היא מחזיקה אצבעות שיגיד שהוא מאוהב והיא תוכל להפסיק לשקר שאין בינהם כלום... אחח.. אשליות...)
הוא מצידו, מגייס את כל השקרים שלו ואומר לה שהיא מקסימה, מסתלבט על איכויות הבישול והאפייה שלה ובדרכו מכניס שהיא בלתי נסבלת רוב היום. אז הוא קולט שהחמוס סוחט ממנו מחמאות בשביל ההדחה. טייק #7868 של נאומי טרום הדחה
.
טון הדיבור שלו משתנה ולא ברור מה קורה אבל מס' דקות אחרי זה היא כבר במיטה שלה. (בכל זאת, נלחמה על מיטה זוגית בחירוף נפש.. כדאי שתנצל אותה)
ואני תהיתי אם זה לא היה אליאב שתכנן להיראות פנוי בטרם נכנסים העקבים החדשים? לא אותו אחד שבחדר האח אמר שהוא רווק עם ציפיות ושזה מעייף כל העניין הזה?
ביקום מקביל. לא בעצם, במיטה ליד...
אחי, אחרי סשן "ניתוח מעמיק" עם טל על הדיירים ונסיון נואש ללכלך על כל מי שלא ב"חבורה" שלו, זוחל כזיקית למיטה של אנה. מתחפר כראוי לחפרפרת מתחת לשמיכות. והם מתגופפים להם.
כן, כן, אותו אחי שהצהיר שירד לו ממנה. האמנם?
והם אפילו עוד לא יודעים אם היא או הוא (או שניהם
מועמדים להדחה).
ובשלב הזה נשברתי. זה באמת טו מאץ' לחזות במחזות המביכים והמעוררי בחילה האלה רגע לפני השינה.
מי ייתן וניגאל מזה בקרוב
באמת שמיציתי את ארבעת המופרעים (לא מופלאים) האלה.
