שרשור בוקר
יום 42 ב
- פותח הנושא Maybe Mary
- פורסם בתאריך
GoalNefesh
New member
אז חלב - רק חלב אין תחליף כרגע
באמת ?! לי סויה הכי טעים
גם יותר מחלב פרה
גם יותר מחלב פרה
מה נהיית דורון ?! בכוח להגעיל אותי ?!
שום תחליף לא טעים לי
סויה כן - אבל אסור לי
חלב שקדים ושאר התחליפים ממש לא טעימים לי והופכים לי את הנס למשקה אחר
אוף.
סויה כן - אבל אסור לי
חלב שקדים ושאר התחליפים ממש לא טעימים לי והופכים לי את הנס למשקה אחר
אוף.
אי אפשר להפסיק לזמזמם את זה
לזמזם גם! טפי על המקלדת שלי
cassandra11
New member
היית חייבת, הא?
את תגיעי ישר למחבת, אני אומרת לך!
את תגיעי ישר למחבת, אני אומרת לך!
Still Muli
New member
הייתה לי חוויה מוזרה העונה
אני בן אדם שחייב לנקוט עמדה. לתפוס צד בכל ויכוח.
גם אם אני אראה משחק כדורגל בין מולדביה לבין ארמניה, שתי מדינות
שאני אדיש לקיומן, אחרי חמש דקות של משחק אני אחליט לטובת מי אני.
לא יכול להיות צופה אובייקטיבי.
השנה זה קרה לי באח הגדול.
לא מסוגל לאהוד אף אחד. נכון שברור שאלדד הוא מהטובים.
הוא בחור מוסרי. פחות או יותר.
הייתי אמור לאהוד אותו במשחק. כשניסיתי להצמיד לו את אייקון המלאך,
האצבע ניתקעה. ברמה הכימית, הוא לא עובר לי טוב. כמו שאומרים בגן,
לא נעים לי עם אלדד.
למרות שבעיקרון, אני לטובתו.
חוץ מאלדד, ברור שאני מחבב עד מאוד את מיקי.
חכם, ציני, ביצ׳ית מושלמת, אבל לא דמות שיכולה להוביל עונה.
אפילו להוביל ריב או ויכוח קשה הוא לא יכול. קשה לי להפוך
את מיקי לדייר שארצה שינצח.
כך יצא, שראיתי עד עכשיו את העונה בלי פייבוריט ממשי לנצחון.
מבחינתי זו חוויה מאוד דלה שפוגמת בצפיה. אני על סף ניתוק מהתכנית.
מבצבצת בי תקווה קטנה שמישהו שמהדיירים מפעם, החדשים הישנים
יצליחו לעורר בי איזה רגש. הרי בסופו של דבר
מדובר על רגשות. בלי רגשות המשחק הוא דל ואפור.
והעונה, אין לי רגשות.
אולי אלין, אולי שפרה, אולי מישהו שאני אפילו לא מעלה בדעתי
יכנס במחצית ויציל את המשחק.
מצד שני... זה נשמע קצת כמו לעשות סקס עם האקסית שלך.
זה כמעט אף פעם לא יוצא טוב. מה שנגמר נגמר.
או כדיברי המשורר...״ העבר שאתה מחפש לגמרי מדומיין,
שכהציטוט הנוסטלגי הקיטשי מיצה את עצמו,
נותרה רק אווירה של נוסטלגיה ללא נשוא געגוע להיאחז בו,
כמו תחביר בלי מילים.״
אני בן אדם שחייב לנקוט עמדה. לתפוס צד בכל ויכוח.
גם אם אני אראה משחק כדורגל בין מולדביה לבין ארמניה, שתי מדינות
שאני אדיש לקיומן, אחרי חמש דקות של משחק אני אחליט לטובת מי אני.
לא יכול להיות צופה אובייקטיבי.
השנה זה קרה לי באח הגדול.
לא מסוגל לאהוד אף אחד. נכון שברור שאלדד הוא מהטובים.
הוא בחור מוסרי. פחות או יותר.
הייתי אמור לאהוד אותו במשחק. כשניסיתי להצמיד לו את אייקון המלאך,
האצבע ניתקעה. ברמה הכימית, הוא לא עובר לי טוב. כמו שאומרים בגן,
לא נעים לי עם אלדד.
למרות שבעיקרון, אני לטובתו.
חוץ מאלדד, ברור שאני מחבב עד מאוד את מיקי.
חכם, ציני, ביצ׳ית מושלמת, אבל לא דמות שיכולה להוביל עונה.
אפילו להוביל ריב או ויכוח קשה הוא לא יכול. קשה לי להפוך
את מיקי לדייר שארצה שינצח.
כך יצא, שראיתי עד עכשיו את העונה בלי פייבוריט ממשי לנצחון.
מבחינתי זו חוויה מאוד דלה שפוגמת בצפיה. אני על סף ניתוק מהתכנית.
מבצבצת בי תקווה קטנה שמישהו שמהדיירים מפעם, החדשים הישנים
יצליחו לעורר בי איזה רגש. הרי בסופו של דבר
מדובר על רגשות. בלי רגשות המשחק הוא דל ואפור.
והעונה, אין לי רגשות.
אולי אלין, אולי שפרה, אולי מישהו שאני אפילו לא מעלה בדעתי
יכנס במחצית ויציל את המשחק.
מצד שני... זה נשמע קצת כמו לעשות סקס עם האקסית שלך.
זה כמעט אף פעם לא יוצא טוב. מה שנגמר נגמר.
או כדיברי המשורר...״ העבר שאתה מחפש לגמרי מדומיין,
שכהציטוט הנוסטלגי הקיטשי מיצה את עצמו,
נותרה רק אווירה של נוסטלגיה ללא נשוא געגוע להיאחז בו,
כמו תחביר בלי מילים.״
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.