כתבתי ובטעות סגרתי את החלון
ממש לא, חס ושלום.
אבל במקומות כאלו, אני לא יודעת האם גרת פעם בהתיישבות-
אתה קשור בדם, ממש בדם ובבשרך ונפשך לכל ידיעה, כל אדם, כל נפש
בין אם אתה מכיר את המשפחה ובין אם לא.
לכל אבן, כל התרעה.
כל ידיעה ממש.
בין אם אתה שם ובין אם בחו"ל.
ודבר כזה שקורה, דבר פעוט בהרבה שקורה..
בין אם עצוב, שמח, בין אם בכל מובן שהוא-
קשה להסביר את האחדות שיש שם וכמה עמוק זה הולך.
על כן מאוד קל לי להבין את הקעקוע שלו, לדוגמא.
גם אני הולכת תמיד עם הסרטים של "יהודי לא מגרש יהודי" ו"גוש קטיף"
לגבי עניין תל אביב- זו מצווה ושליחות גדולה.