שלום חברים ,
מזמן לא כתבתי ..אך מלווה אתכם מרחוק כל הזמן.
היום, לפני עשור בדיוק, ביום הולדתי ה 30 ( כן..עשיתם חשבון נכון, חוגגת היום גם 40
מי שזוכר אותי בתחילת דרכי, זוכר וודאי כמה אבודה הייתי ... אמא לפעוט ותינוק , בראשיתה של קריירה תובענית ובתחילת התואר השני.
מי שהצילו אותי היו החברים והחברות פה בפורום, שהראו לי שיש חיים טובים עם המחלה, ושאסור לי להאחז בתחזיות השחורות שברשת...
מה אומר...צדקתם !!!
אז מה הספקתי בעשור המאתגר והעשיר הזה...
5 התקפים בשנתיים הראשונות. עוד אחד בשנה השלישית . ומאז..(טפו טפו טפו , מלח מים שום בצל ...) שקט תעשייתי בגזרה ו אפס התקפים .
הכרות מעמיקה (תרתי משמע ) ויומיומית עם הקופקסון .
ילד שלישי ומדהים , והנקה ארוכה למרות ...
סיום התואר השני והסבת הקריירה לכיוון אחר , משמעותי ומספק , בגלל המחלה ובזכותה .
פרידה מבעלי האהוב לאחר מחלה קשה ו 18 שנות זוגיות טובה, וזכייה בזוגיות חדשה, אחרת וטובה עם בן זוג אמיץ שלא נבהל מאלמנה + 3 + מחלה כרונית
והמון המון רגעים של אושר והכרת תודה על הימים הטובים והפחות טובים, הקשיים והחיוכים ובעיקר על שזכיתי להיות מוקפת במשפחה וחברים שליוו אותי בדרך הלא פשוטה שעברתי בעשור הזה..
מאחלת לעצמי ולכולנו עוד הרבה רגעים ושנים טובות של בריאות, חברות אהבה והגשמה !
שבת שלום !!!
