NAO ...
- פותח הנושא eranaim
- פורסם בתאריך
מדובר בתנודה הצפון אטלנטית
התנודה שולטת ברוחות המערביות ומסלולי סערות החורף הצפון אטלנטיות. בנוסף לעיתים ניתן למצוא את "חסימת האומגה", אנחנו נמצאים בין 2 אפיקי רום עמוקים למדיי, בהשפעת רמה אזורית וזרימת אוויר יבשתי וחמים, בעוד שממזרח לנו נוצרת התעמקות וגם במרכז אירופה, מצב זה הוא דיי סטטי ויכול להמשך לפרק זמן ארוך יחסית.
NAO חיובי ושלילי קשור באופן בוהק, לרמת הלחצים של השקע האיסלנדי, ככל שהלחץ אוויר יהיה נמוך יותר באותו שקע, ככה NAO יהיה שלילי יותר לאזורינו, הווה אומר רמה תשתלט על אזורינו בעוד שבאירופה יהיו התעמקויות חוזרות ונשנות של אפיקים פולארים.
אפיקי רום יכולים להתעמק אלינו גם ב-NAO שלילי חלש, מערב אירופה מתרכסת ונפתחת אפשרות להעמקות אפיקי רום למזרח התיכון.
NAO חיובי, רמת הלחצים בשקע האיסלנדי עולה, ונוצר רכס מעל רוב יבשת אירופה, ואנחנו נכנסים להשפעה של אפיקי רום שמתעמקים מצפון.
מצד שני NAO חיובי חזק מדיי, עשוי לגרור רמה אזורית רחבה וגדולה מספיק על אירופה שיכולה להוות גורם חוסם לאפיקי רום גם אצלנו.
NAO ניטרלי, אפשרי לפעילות אצלנו, אך תלוי במצבים הסינופטיים.
התנודה שולטת ברוחות המערביות ומסלולי סערות החורף הצפון אטלנטיות. בנוסף לעיתים ניתן למצוא את "חסימת האומגה", אנחנו נמצאים בין 2 אפיקי רום עמוקים למדיי, בהשפעת רמה אזורית וזרימת אוויר יבשתי וחמים, בעוד שממזרח לנו נוצרת התעמקות וגם במרכז אירופה, מצב זה הוא דיי סטטי ויכול להמשך לפרק זמן ארוך יחסית.
NAO חיובי ושלילי קשור באופן בוהק, לרמת הלחצים של השקע האיסלנדי, ככל שהלחץ אוויר יהיה נמוך יותר באותו שקע, ככה NAO יהיה שלילי יותר לאזורינו, הווה אומר רמה תשתלט על אזורינו בעוד שבאירופה יהיו התעמקויות חוזרות ונשנות של אפיקים פולארים.
אפיקי רום יכולים להתעמק אלינו גם ב-NAO שלילי חלש, מערב אירופה מתרכסת ונפתחת אפשרות להעמקות אפיקי רום למזרח התיכון.
NAO חיובי, רמת הלחצים בשקע האיסלנדי עולה, ונוצר רכס מעל רוב יבשת אירופה, ואנחנו נכנסים להשפעה של אפיקי רום שמתעמקים מצפון.
מצד שני NAO חיובי חזק מדיי, עשוי לגרור רמה אזורית רחבה וגדולה מספיק על אירופה שיכולה להוות גורם חוסם לאפיקי רום גם אצלנו.
NAO ניטרלי, אפשרי לפעילות אצלנו, אך תלוי במצבים הסינופטיים.
יניב ריז
New member
הרחבה בנושא
ראשית אני חייב לציין שכל ההסבר של נתן הוא נכון וטוב,וכל מטרת ההרחבה כאן היא לשם המשך ניסיון בחינת הקשר שבין ה-NAO,ה-AO,מחזור השמש והחורפים בישראל.
אינדקס NAO קשור בקשר ישיר לאחיו הגדול ה-AO,שזה התנודה הארקטית.
כידוע מעל הקוטב הצפוני נמצא האוויר הקר באמת,ורוב תופעות מזג האוויר המענינות והחורפיות נוצרות כאשר חתיכה קטנה מתוך כל מסת האוויר הקר מעל הקוטב,"בורחת" לה דרומה,ואז נוצר מצב שיש הבדלי טמפ' עזים בינה לבין הסביבה הדרומית החמה אליה היא הגיעה "בשוגג",והפרש הטמפ' הזה יוצר חוזר איזון תרמודינמי עז,שיוצר את הסערות שהם לא יותר מאשר הכלי של האטמוספירה "לשחרר" את כל האנרגיה הפוטנציאלית שנוצרה ע"י צימוד של 2 גושי אוויר בעלי טמפ' שונות.
בגדול,האוויר הקר חודר מתחת לאוויר החם בתנועה סיבובית,וכך נוצר שקע שמסתובב לו,עם לחץ נמוך במרכזו בשל עליית האוויר החם מעלה מעל הקר,יצירת העננות בשל התעבות הלחות של האוויר החם בעת עליתו מעלה,ואיתה העננות והמשקעים,וכמובן הרוחות החזקות,שהם לא יותר מתנועת האוויר שמנסה "להחליף" את מקומו של האוויר החם שטיפס מעלה בעוצמה,בעת שהאוויר הקר חדר מתחתיו.
"ה" שאלה שכל חובב מזג האוויר שואל,היא "מה גורם לאוויר הקוטבי לרדת דרומה"? שכן זה לב התהליך ליצירת סערה.
התשובה נעוצה ב-AO.
האוויר הקוטבי הוא ביסודו די "סנובי" ולא מרגיש שהוא חייב למישהו משהו,ולא בא לו להתערבב עם אף אחד,לשם כך הוא אפילו מקים לעצמו חומת מגן מפני האוויר החמים שדרומי אליו,ולחומה הזאת,שהיא בעצם חגורה של רוחות בגובה רב באטמוספירה,קוראים הורטקס הפולארי.
משמע,יש רוחות עוצמתיות מעל הקוטב,שנעות סביב קווי הרוחב הקוטביים ממערב למזרח,והם מהווים מעיין חומה שלא נותנת לאוויר הקר והיקר הזה להדרים.
ככל שהחגורת מגן הזאת חזקה יותר,נהוג לומר שה-AO חיובי.
במצב כזה אמנם יש מידי פעם חבילת אוויר קרה וסוררת שמצליחה להתחמק דרומה מתחת למשמר הקפדני של ה-AO הכועס,אך רק גושי אוויר קטנים יכולים לברוח,והם לרוב לא מצליחים להגיע דרומה מידי,לפי שהם מתאזנים עם הסביבה החמימה שאליה הם הגיעו.
בתמונה-רואים כיצד המערבולת הפורלארית חזקה,וכמעט ואין חבילות אוויר קרות שמצליחות לברוח לתפוס קצת שמש בקווי הרוחב הבינוניים.
זה מצב של -AO חיובי,ובגדול הוא "רע" לכל מי שנמצא בקווי הרוחב הבינוניים,כולל ישראל,שכן אמנם בחורפים עם AO חיובי חזק יכולים להגיע אלינו אפיקים (אותם גושי אוויר קוטביים סוררים שהצליחו לברוח דרומה),אבל הם קטנים,חלשים ולא נספרים אצל הירושלמי המצוי שמבחינתו אם זה לא שלג-זה לא שקע.
ראשית אני חייב לציין שכל ההסבר של נתן הוא נכון וטוב,וכל מטרת ההרחבה כאן היא לשם המשך ניסיון בחינת הקשר שבין ה-NAO,ה-AO,מחזור השמש והחורפים בישראל.
אינדקס NAO קשור בקשר ישיר לאחיו הגדול ה-AO,שזה התנודה הארקטית.
כידוע מעל הקוטב הצפוני נמצא האוויר הקר באמת,ורוב תופעות מזג האוויר המענינות והחורפיות נוצרות כאשר חתיכה קטנה מתוך כל מסת האוויר הקר מעל הקוטב,"בורחת" לה דרומה,ואז נוצר מצב שיש הבדלי טמפ' עזים בינה לבין הסביבה הדרומית החמה אליה היא הגיעה "בשוגג",והפרש הטמפ' הזה יוצר חוזר איזון תרמודינמי עז,שיוצר את הסערות שהם לא יותר מאשר הכלי של האטמוספירה "לשחרר" את כל האנרגיה הפוטנציאלית שנוצרה ע"י צימוד של 2 גושי אוויר בעלי טמפ' שונות.
בגדול,האוויר הקר חודר מתחת לאוויר החם בתנועה סיבובית,וכך נוצר שקע שמסתובב לו,עם לחץ נמוך במרכזו בשל עליית האוויר החם מעלה מעל הקר,יצירת העננות בשל התעבות הלחות של האוויר החם בעת עליתו מעלה,ואיתה העננות והמשקעים,וכמובן הרוחות החזקות,שהם לא יותר מתנועת האוויר שמנסה "להחליף" את מקומו של האוויר החם שטיפס מעלה בעוצמה,בעת שהאוויר הקר חדר מתחתיו.
"ה" שאלה שכל חובב מזג האוויר שואל,היא "מה גורם לאוויר הקוטבי לרדת דרומה"? שכן זה לב התהליך ליצירת סערה.
התשובה נעוצה ב-AO.
האוויר הקוטבי הוא ביסודו די "סנובי" ולא מרגיש שהוא חייב למישהו משהו,ולא בא לו להתערבב עם אף אחד,לשם כך הוא אפילו מקים לעצמו חומת מגן מפני האוויר החמים שדרומי אליו,ולחומה הזאת,שהיא בעצם חגורה של רוחות בגובה רב באטמוספירה,קוראים הורטקס הפולארי.
משמע,יש רוחות עוצמתיות מעל הקוטב,שנעות סביב קווי הרוחב הקוטביים ממערב למזרח,והם מהווים מעיין חומה שלא נותנת לאוויר הקר והיקר הזה להדרים.
ככל שהחגורת מגן הזאת חזקה יותר,נהוג לומר שה-AO חיובי.
במצב כזה אמנם יש מידי פעם חבילת אוויר קרה וסוררת שמצליחה להתחמק דרומה מתחת למשמר הקפדני של ה-AO הכועס,אך רק גושי אוויר קטנים יכולים לברוח,והם לרוב לא מצליחים להגיע דרומה מידי,לפי שהם מתאזנים עם הסביבה החמימה שאליה הם הגיעו.
בתמונה-רואים כיצד המערבולת הפורלארית חזקה,וכמעט ואין חבילות אוויר קרות שמצליחות לברוח לתפוס קצת שמש בקווי הרוחב הבינוניים.
זה מצב של -AO חיובי,ובגדול הוא "רע" לכל מי שנמצא בקווי הרוחב הבינוניים,כולל ישראל,שכן אמנם בחורפים עם AO חיובי חזק יכולים להגיע אלינו אפיקים (אותם גושי אוויר קוטביים סוררים שהצליחו לברוח דרומה),אבל הם קטנים,חלשים ולא נספרים אצל הירושלמי המצוי שמבחינתו אם זה לא שלג-זה לא שקע.
יניב ריז
New member
המצב ההפוך-AO שלילי.
לעיתים ה-AO נחלש מאוד,וכך נחלשת חומת המגן של הורטקס הפולארי,מה שמאפשר לאוויר מהקוטב לברוח חופשי דרומה,במצב כזה,קיים פוטנציאל אדיר למערכות קרות ומושלגות בכל קווי הרוחב הבינוניים,ולכאורה ישראל אמורה לקפוא,אבל כאן נכנס הדוד הקרוב משפחה של הAO ושמו הוא ה-NAO,וכפי שנראה בהמשך,יש לו חיים משל עצמו,והוא לא תמיד מביע את אותה דעה כמו שה-AO היה רוצה (או אנחנו בישראל).
בתמונה,מצב "תיאורטי" של AO שלילי,עם גלישת אוויר קר לישראל.
למה תיאורטי? בזאת תעסוק ההודעה הבאה.
לעיתים ה-AO נחלש מאוד,וכך נחלשת חומת המגן של הורטקס הפולארי,מה שמאפשר לאוויר מהקוטב לברוח חופשי דרומה,במצב כזה,קיים פוטנציאל אדיר למערכות קרות ומושלגות בכל קווי הרוחב הבינוניים,ולכאורה ישראל אמורה לקפוא,אבל כאן נכנס הדוד הקרוב משפחה של הAO ושמו הוא ה-NAO,וכפי שנראה בהמשך,יש לו חיים משל עצמו,והוא לא תמיד מביע את אותה דעה כמו שה-AO היה רוצה (או אנחנו בישראל).
בתמונה,מצב "תיאורטי" של AO שלילי,עם גלישת אוויר קר לישראל.
למה תיאורטי? בזאת תעסוק ההודעה הבאה.
יניב ריז
New member
הקשר בין ה-NAO ל-AO
זוכר את המצב התיאורטי שהוזכר? השאלה למה? למה שהאוויר הקר פשוט לא יגלוש ישירות לישראל? מה רע? התשובה היא שמה שמפריע זה מבנה כדור הארץ.
מה הכוונה מבנה? כדור הארץ לא סימטרי? כן הוא יחסית די סימטרי,אבל הוא מורכב משני משטחים עיקריים ששונים מאוד בתכונות קיבול החום שלהם:מים ואדמה.
אדמה:מתחממת מהר תחת השפעה של שמש,ומתקררת מהר בהעדרה,ולמעשה מאוד מהר מוותרת על הטמפ' שלה לטובת טמפ' האוויר שבסביבתה,ולכן בחורף היא קרה מאוד,ובקיץ היא חמה מאוד.
ים-מתחמם באיטיות משוועת בשמש,ומתקרר באיטיות משוועת בהעדרה,למעשה כמעט ושהים לא מתקרר כמעט כל בין המעברי יום-לילה,שכן התקררותו כ"כ איטית,שעוד לפני שהוא מאבד חצי מעלה בלילה,כבר מגיעה הזריחה של יום המחרת... וכך נוצר מצב שהים חשוף לשינויים עונתיים בלבד,ולא יממתיים,ולרוב הוא בפיגור של חודש-חודשיים אחרי הטמפ' הממוצעת של היבשה.
מה שאומר שבחורף הוא לרוב יהיה חם יותר מהיבשה,ובקיץ יהיה קר יותר מהיבשה.
כעת נחזור לאותו גוש אוויר קר שהדרים בשל החלשות ה-AO.
לאן ידרים? מבחינה מתמטית "יבשה",הוא מסתכל דרומה ויכול לבחור להדרים לכל קו אורך,השלאה מה קו האורך ה"מועדף" עליו בחורף הצפוני? אם נזכר,כל מטרת הבריחה של האוויר הקוטבי דרומה,היא בגלל שהוא רוצה "לתפוס קצת שמש" או להתחמם,ולכן מבחינת האזור החם ביותר שנמצא הכי קרוב אליו בקווי הרוחב הבינוניים-גבוהים זה בעיקר האוקיאנוס האטלנטי,שכן בחורף טמפ' האוקיאנוס יותר גבוהה מעט משל היבשה באותו קו אורך,ולכן הוא יעדיף אותה.
במילים קצת יותר מקצועיות,אפיק הרום (להלן האוויר הפולארי),יוצר ציקלוגנטיות מעל משטח/ים חם. ואז נוצר משוב בין הקרקע לרום,שציקלוגנטיות בקרקע,"מושכת" אליה עוד יותר את אפיק הרום,וכך הם מחזקים אחד את השני,השקע בקרקע מתעמק,ואפיק הרום נמשך עוד יותר דרומה לכיוונו,ולכן כמעט תמיד כל החורף,קיימת מערכת של לחץ נמוך מעל האוקיאנוס האטלנטי הצפוני,ולשקע הזה שקרוב מאוד לאיסלנד,ניתן השם "השקע האיסלנדי".
ולכן כאשר ה-AO נחלש,רוב האפיקים יתחילו להדרים דווא באיזור זה של איסלנד,ולא ישראל..
בתמונה-השקע האיסלנד הקלאסי.
זוכר את המצב התיאורטי שהוזכר? השאלה למה? למה שהאוויר הקר פשוט לא יגלוש ישירות לישראל? מה רע? התשובה היא שמה שמפריע זה מבנה כדור הארץ.
מה הכוונה מבנה? כדור הארץ לא סימטרי? כן הוא יחסית די סימטרי,אבל הוא מורכב משני משטחים עיקריים ששונים מאוד בתכונות קיבול החום שלהם:מים ואדמה.
אדמה:מתחממת מהר תחת השפעה של שמש,ומתקררת מהר בהעדרה,ולמעשה מאוד מהר מוותרת על הטמפ' שלה לטובת טמפ' האוויר שבסביבתה,ולכן בחורף היא קרה מאוד,ובקיץ היא חמה מאוד.
ים-מתחמם באיטיות משוועת בשמש,ומתקרר באיטיות משוועת בהעדרה,למעשה כמעט ושהים לא מתקרר כמעט כל בין המעברי יום-לילה,שכן התקררותו כ"כ איטית,שעוד לפני שהוא מאבד חצי מעלה בלילה,כבר מגיעה הזריחה של יום המחרת... וכך נוצר מצב שהים חשוף לשינויים עונתיים בלבד,ולא יממתיים,ולרוב הוא בפיגור של חודש-חודשיים אחרי הטמפ' הממוצעת של היבשה.
מה שאומר שבחורף הוא לרוב יהיה חם יותר מהיבשה,ובקיץ יהיה קר יותר מהיבשה.
כעת נחזור לאותו גוש אוויר קר שהדרים בשל החלשות ה-AO.
לאן ידרים? מבחינה מתמטית "יבשה",הוא מסתכל דרומה ויכול לבחור להדרים לכל קו אורך,השלאה מה קו האורך ה"מועדף" עליו בחורף הצפוני? אם נזכר,כל מטרת הבריחה של האוויר הקוטבי דרומה,היא בגלל שהוא רוצה "לתפוס קצת שמש" או להתחמם,ולכן מבחינת האזור החם ביותר שנמצא הכי קרוב אליו בקווי הרוחב הבינוניים-גבוהים זה בעיקר האוקיאנוס האטלנטי,שכן בחורף טמפ' האוקיאנוס יותר גבוהה מעט משל היבשה באותו קו אורך,ולכן הוא יעדיף אותה.
במילים קצת יותר מקצועיות,אפיק הרום (להלן האוויר הפולארי),יוצר ציקלוגנטיות מעל משטח/ים חם. ואז נוצר משוב בין הקרקע לרום,שציקלוגנטיות בקרקע,"מושכת" אליה עוד יותר את אפיק הרום,וכך הם מחזקים אחד את השני,השקע בקרקע מתעמק,ואפיק הרום נמשך עוד יותר דרומה לכיוונו,ולכן כמעט תמיד כל החורף,קיימת מערכת של לחץ נמוך מעל האוקיאנוס האטלנטי הצפוני,ולשקע הזה שקרוב מאוד לאיסלנד,ניתן השם "השקע האיסלנדי".
ולכן כאשר ה-AO נחלש,רוב האפיקים יתחילו להדרים דווא באיזור זה של איסלנד,ולא ישראל..
בתמונה-השקע האיסלנד הקלאסי.
יניב ריז
New member
השקע האיסלנדי וה-NAO
אם נזכר,גם כשה-AO חיובי,עדין מצליחות חבילות אוויר קטנות לברוח דרומה,וגם הם ללא קשר לגודלן,יעדפו את המסלול מעל האוקיאנוס האטלנטי,בדיוק מאותה הסיבה שגושי אוויר קרים גדולים מעדיפים.
למעשה,המצב הזה כ"כ מוטבע בשל מבנה הים-יבשה של כדור הארץ בחציו הצפוני,שהשקע האיסלנדי הוא כמעט עובדה מוגמרת בחורף,ואפשר לומר שרוב הזמן יהיה שקע איסלנדי.
לשקע האיסלנדי יש תוצרי לוואי לא נחמדים.
שכן כל שקע הוא בעצם מנוע ענקי בקנ"מ של אלפי ק"מ,ש"זורק" אוויר חם מהקרקע מעלה אותו לרום האטמוספירה היכן שהוא מתקרר...ו? מה קורה איתו הלאה? הוא נעלם?
הממ...לא....
למעשה הוא שוקע בצידי השקע האדיר. והיכן שאוויר שוקע,הוא מתמוכך ומתחמם חזרה בירידה מטה. ולא רק מתחמם,אלא יוצר מנגנון הפוך שבו לחץ האוויר באיזור שאליו הוא צונח חזרה,מטפס במהירות למעלה,ונוצרת שם רמה/רכס.
כלומר אם לחץ נמוך=שקע נוצר בשל עלייה מהירה של אוויר,ולכן יצירה של "חוסר" באוויר במרכז השקע,ומכאן ירידה בלחץ במרכזו,הרי שההפך גם קורה,כאשר בנק' מסוימת במרחב האוויר נדחס כלפי מטה,הלחץ גדל באותה נקודה.
ולכן תמיד לצד שקע-מתקיימת רמה,שהיא בעצם ה"מזבלה" של תוצרי הלוואי של השקע.
ולרוב קיים צימוד בין עומק וחוזק השקע,לעומק וחזק הרמה המצומדת אליו.
אם תתבונן בציור הקודם,תראה שהרמה המצומדת של השקע האיסלנדי היא באיזור מערב אירופה.
וכאן קמו אנשים והחליטו לתת ביטוי מספרי לחוזק השקע האיסלנדי והרמה המצומדת שאותה הוא יוצר,ולמספר הזה הם קראו NAO.
כאשר השקע האיסלנדי חזק מהממוצע (ולכן לרוב גם הרכס המצומד יהיה חזק מהממוצע) קוראים NAO חיובי.
כאשר השקע האיסלנדי חלש מהממוצע,וכמובן גם הרמה המצומדת תהיה חלשה מהממוצע-המצב נקרא NAO שלילי.
NAO 0 אין פירושו שאין שקע איסלנדי
כי ה-NAO מודד את השוני מהממוצע,או ה"אנומליה",ולכן NAO 0= שקע איסלנדי ורכס מצומד ממוצעים לעונה.
מכאן,שאפשר כבר לראות את הקשר שבין NAO ל-AO,שכאשר ה-AO יורד,ומאפשר לאוויר קר לגלוש לקווי הרוחב הבינוניים,אז השקע האיסלנדי מתחזק,וה-NAO עולה.
כלומר במצב היסוד-הקשר בין NAO ל-AO הוא קשר הופכי.
כמובן שבמזג האוויר,כמו במזג האוויר,כל ההגדרות הללו הן בגדר המלצה בלבד,ובגלל שבכל זאת מדובר במערכת דימנית,שבה יש עוד הרבה גורמים חוץ מ-NAO ן-AO (לדוגמא יש אל ניניו/לה ניניה),אז יתכנו מצבים "פראדוקסליים" בהם גם ה-NAO וגם ה-AO חיוביים ולהפך.
בתמונה-השפעת ה-NAO על מזג האוויר באירופה ואמריקה.
אם נזכר,גם כשה-AO חיובי,עדין מצליחות חבילות אוויר קטנות לברוח דרומה,וגם הם ללא קשר לגודלן,יעדפו את המסלול מעל האוקיאנוס האטלנטי,בדיוק מאותה הסיבה שגושי אוויר קרים גדולים מעדיפים.
למעשה,המצב הזה כ"כ מוטבע בשל מבנה הים-יבשה של כדור הארץ בחציו הצפוני,שהשקע האיסלנדי הוא כמעט עובדה מוגמרת בחורף,ואפשר לומר שרוב הזמן יהיה שקע איסלנדי.
לשקע האיסלנדי יש תוצרי לוואי לא נחמדים.
שכן כל שקע הוא בעצם מנוע ענקי בקנ"מ של אלפי ק"מ,ש"זורק" אוויר חם מהקרקע מעלה אותו לרום האטמוספירה היכן שהוא מתקרר...ו? מה קורה איתו הלאה? הוא נעלם?
הממ...לא....
למעשה הוא שוקע בצידי השקע האדיר. והיכן שאוויר שוקע,הוא מתמוכך ומתחמם חזרה בירידה מטה. ולא רק מתחמם,אלא יוצר מנגנון הפוך שבו לחץ האוויר באיזור שאליו הוא צונח חזרה,מטפס במהירות למעלה,ונוצרת שם רמה/רכס.
כלומר אם לחץ נמוך=שקע נוצר בשל עלייה מהירה של אוויר,ולכן יצירה של "חוסר" באוויר במרכז השקע,ומכאן ירידה בלחץ במרכזו,הרי שההפך גם קורה,כאשר בנק' מסוימת במרחב האוויר נדחס כלפי מטה,הלחץ גדל באותה נקודה.
ולכן תמיד לצד שקע-מתקיימת רמה,שהיא בעצם ה"מזבלה" של תוצרי הלוואי של השקע.
ולרוב קיים צימוד בין עומק וחוזק השקע,לעומק וחזק הרמה המצומדת אליו.
אם תתבונן בציור הקודם,תראה שהרמה המצומדת של השקע האיסלנדי היא באיזור מערב אירופה.
וכאן קמו אנשים והחליטו לתת ביטוי מספרי לחוזק השקע האיסלנדי והרמה המצומדת שאותה הוא יוצר,ולמספר הזה הם קראו NAO.
כאשר השקע האיסלנדי חזק מהממוצע (ולכן לרוב גם הרכס המצומד יהיה חזק מהממוצע) קוראים NAO חיובי.
כאשר השקע האיסלנדי חלש מהממוצע,וכמובן גם הרמה המצומדת תהיה חלשה מהממוצע-המצב נקרא NAO שלילי.
NAO 0 אין פירושו שאין שקע איסלנדי
מכאן,שאפשר כבר לראות את הקשר שבין NAO ל-AO,שכאשר ה-AO יורד,ומאפשר לאוויר קר לגלוש לקווי הרוחב הבינוניים,אז השקע האיסלנדי מתחזק,וה-NAO עולה.
כלומר במצב היסוד-הקשר בין NAO ל-AO הוא קשר הופכי.
כמובן שבמזג האוויר,כמו במזג האוויר,כל ההגדרות הללו הן בגדר המלצה בלבד,ובגלל שבכל זאת מדובר במערכת דימנית,שבה יש עוד הרבה גורמים חוץ מ-NAO ן-AO (לדוגמא יש אל ניניו/לה ניניה),אז יתכנו מצבים "פראדוקסליים" בהם גם ה-NAO וגם ה-AO חיוביים ולהפך.
בתמונה-השפעת ה-NAO על מזג האוויר באירופה ואמריקה.
יניב ריז
New member
השפעת ה-NAO על ישראל
התופעה המוכרת ביותר ש-NAO יוצר היא תופעת החסימה= ה blocking.
כאשר ה-AO שלילי,האוויר הפולארי הקר מדרים לקווי הרוחב הבינוניים,ולעיתים האוויר הפולארי דווקא מדרים באיזורי היבשה מסביב לאטלנטי,קרי צפון אמריקה ומרכז אירופה,מה שמותיר את האטלנטי החמים יחסית מרוכס,וגורם לשקע האיסלנדי להחלש,ול-NAO לצנוח מטה.
מנגנון נוסף,זה שהאוויר הפולארי כן גולש מעל האטלנטי,גורם לעלייה זמנית ב-NAO,מצב שיוצר התחזקות בזרם הסילון שמטה את האוויר מזרחה,וכך לאט לאט האוויר הפולארי הקר ממשיך להתעמק דרומה,אך כל זאת בהדרגה תחת תנועה מזרחה בשל הסילון,מה ששוב יוצר מצב פראדוקסלי שבו האטלנטי נשאר חמים יחסית,והשקע האיסלנדי נחלש,ואז אחרי העליה הארעית ב-NAO,מתבצע "מהפך" וה-NAO צולל למטה.
לכן חשוב להיות זהירים,ולהבין כי מדובר בכללי אבצע בלבד,וכי הדינמיקה האטמוספרית המורכבת יכולה ליצור את כל המצבים של NAO חיובי או שלילי כאשר ה-AO חיובי או שלילי...
אני יודע שזה נשמע מבלבל,לכן הדרך הטובה ביותר לנסות ולראות את השפעת ה-NAO על ישראל ספיציפית,היא להוריד מהמשוואה את ה-AO,ופשט לבחון נקודתית רק את ה-NAO.
אליאור גיל בזמנו טען שלגבי ישראל החלק החשוב בבחינת ה-NAO,היא לא ערכו המוחלט של המתקבל משקלול כל תא השטח בין איסלנד לספרד,אלא בחינת השינויים בתא השטח הספרדי בלבד,כזה שנותן לנו אינדיקציה טובה יותר לגבי השפעת ה-NAO על ישראל.
השאלה הגדולה,שהיא בעצם מהות כל הדיון הזה-היא מה ההשפעה על ישראל? מה טוב לנו יותר? NAO חיובי או שלילי?
התשובה היא ככל הנראה-לא זה ולא זה.
NAO שלילי מדי יכול ליצור חסימה באטלנטי,שזה אומר שהאוויר הפולארי שגולש דרומה,נתקע בנק' אחת,ולא ממש מואיל בטובו לנוע מזרחה עם כיוון הסילון,ולהגיע מהאטלנטי אלינו.
NAO חיובי מידי,אמנם מעיד על אוויר פולארי מאוד קר שהדרים לקווי הרוחב הבינונים-עליונים,ולכן ניתן לקוות שהאוויר הפולארי הקר הזה מתי שהוא ינוע מזרחה עם הסילון ויביא למערכת שלג רצינית אצלינו,אך גם מצב זה הוא בעייתי,שכן ב-NAO מאוד גבוה,הפרש הלחצים בין האטלנטי לספרד,שוב עשוי למנוע את תנועת האפיקים דרום-מערבה,ואנחנו רואים כיצד אפיק עמוק כלוא לו באטלנטי,ואנחנו נמצאים במקרה הרע בצידי הרכס המצומד שלו,ובמקרה הטוב,באפיק המצומד של הרכס המצומד.
כלומר,ניתן לומר ש-NAO גדול מעיד על "שאיבת אוויר קפוא" לקווי הרוחב הבינוניים,אך הסכנה טמונה בכך שהוא אמנם ידרים אך לא יתמזרח אלינו.
ו-NAO שלילי מידי,מעיד על חוסר הדרמת אוויר פולארי לאיזורינו,או יצירת חסימה לאוויר פולארי שכן מדרים.
לכן המצב האידיאלי מבחינתו הוא NAO תנודתי.
כלומר להתחיל מ-NAO חיובי= האוויר הקר גולש דרומה לאטלנטי,ואז ירידה ב-NAO,ובכך בעצם "שחרור" האוויר הקר שהדרים,עד כדי מתן האפשרות שינוע מזרחה עם תנועת הסילון אלינו.
למיטב זכורני כל החורפים החזקים בישראל קרו בתקופות של NAO חיובי ותנודתי,ורוב החורפים היבשים ארעו במצבי NAO שליליים מאוד,או NAO קיצוני לכל אחד מן הצדדים,שלא השתנה במהלך החורף.
ושוב אני חייב להסתייג,שכן לא רק NAO אחראי ליצירת מערכות גשם בשיראל,ויש עוד 1001 מנגנונים,לדוגמא גלישה של אוויר פולארי היישר מעל ישראל,ללא מעבר בכלל באטלנטי (נדיר,אבל קורה),אך בהחלט אפשר להשתמש באינדקס ה-NAO שהוא בר חיזוי לטווח של כ-שבועיים ברמה סבירה+,לצורך הבנת הדינמיקה האטמוספרית,וככלי עזר בניתוח סינופטי של מערכות עתידיות לפי הסתכלות על סוג המערכת שכרגע נמצאת באטלנטי,ובחינת ה-NAO לשבוע הקרוב כדי לדעת האם יש סיכוי שהיא תקבל "בעיטה" מהשינוי ב-NAO ותנוע אלינו.
התופעה המוכרת ביותר ש-NAO יוצר היא תופעת החסימה= ה blocking.
כאשר ה-AO שלילי,האוויר הפולארי הקר מדרים לקווי הרוחב הבינוניים,ולעיתים האוויר הפולארי דווקא מדרים באיזורי היבשה מסביב לאטלנטי,קרי צפון אמריקה ומרכז אירופה,מה שמותיר את האטלנטי החמים יחסית מרוכס,וגורם לשקע האיסלנדי להחלש,ול-NAO לצנוח מטה.
מנגנון נוסף,זה שהאוויר הפולארי כן גולש מעל האטלנטי,גורם לעלייה זמנית ב-NAO,מצב שיוצר התחזקות בזרם הסילון שמטה את האוויר מזרחה,וכך לאט לאט האוויר הפולארי הקר ממשיך להתעמק דרומה,אך כל זאת בהדרגה תחת תנועה מזרחה בשל הסילון,מה ששוב יוצר מצב פראדוקסלי שבו האטלנטי נשאר חמים יחסית,והשקע האיסלנדי נחלש,ואז אחרי העליה הארעית ב-NAO,מתבצע "מהפך" וה-NAO צולל למטה.
לכן חשוב להיות זהירים,ולהבין כי מדובר בכללי אבצע בלבד,וכי הדינמיקה האטמוספרית המורכבת יכולה ליצור את כל המצבים של NAO חיובי או שלילי כאשר ה-AO חיובי או שלילי...
אני יודע שזה נשמע מבלבל,לכן הדרך הטובה ביותר לנסות ולראות את השפעת ה-NAO על ישראל ספיציפית,היא להוריד מהמשוואה את ה-AO,ופשט לבחון נקודתית רק את ה-NAO.
אליאור גיל בזמנו טען שלגבי ישראל החלק החשוב בבחינת ה-NAO,היא לא ערכו המוחלט של המתקבל משקלול כל תא השטח בין איסלנד לספרד,אלא בחינת השינויים בתא השטח הספרדי בלבד,כזה שנותן לנו אינדיקציה טובה יותר לגבי השפעת ה-NAO על ישראל.
השאלה הגדולה,שהיא בעצם מהות כל הדיון הזה-היא מה ההשפעה על ישראל? מה טוב לנו יותר? NAO חיובי או שלילי?
התשובה היא ככל הנראה-לא זה ולא זה.
NAO שלילי מדי יכול ליצור חסימה באטלנטי,שזה אומר שהאוויר הפולארי שגולש דרומה,נתקע בנק' אחת,ולא ממש מואיל בטובו לנוע מזרחה עם כיוון הסילון,ולהגיע מהאטלנטי אלינו.
NAO חיובי מידי,אמנם מעיד על אוויר פולארי מאוד קר שהדרים לקווי הרוחב הבינונים-עליונים,ולכן ניתן לקוות שהאוויר הפולארי הקר הזה מתי שהוא ינוע מזרחה עם הסילון ויביא למערכת שלג רצינית אצלינו,אך גם מצב זה הוא בעייתי,שכן ב-NAO מאוד גבוה,הפרש הלחצים בין האטלנטי לספרד,שוב עשוי למנוע את תנועת האפיקים דרום-מערבה,ואנחנו רואים כיצד אפיק עמוק כלוא לו באטלנטי,ואנחנו נמצאים במקרה הרע בצידי הרכס המצומד שלו,ובמקרה הטוב,באפיק המצומד של הרכס המצומד.
כלומר,ניתן לומר ש-NAO גדול מעיד על "שאיבת אוויר קפוא" לקווי הרוחב הבינוניים,אך הסכנה טמונה בכך שהוא אמנם ידרים אך לא יתמזרח אלינו.
ו-NAO שלילי מידי,מעיד על חוסר הדרמת אוויר פולארי לאיזורינו,או יצירת חסימה לאוויר פולארי שכן מדרים.
לכן המצב האידיאלי מבחינתו הוא NAO תנודתי.
כלומר להתחיל מ-NAO חיובי= האוויר הקר גולש דרומה לאטלנטי,ואז ירידה ב-NAO,ובכך בעצם "שחרור" האוויר הקר שהדרים,עד כדי מתן האפשרות שינוע מזרחה עם תנועת הסילון אלינו.
למיטב זכורני כל החורפים החזקים בישראל קרו בתקופות של NAO חיובי ותנודתי,ורוב החורפים היבשים ארעו במצבי NAO שליליים מאוד,או NAO קיצוני לכל אחד מן הצדדים,שלא השתנה במהלך החורף.
ושוב אני חייב להסתייג,שכן לא רק NAO אחראי ליצירת מערכות גשם בשיראל,ויש עוד 1001 מנגנונים,לדוגמא גלישה של אוויר פולארי היישר מעל ישראל,ללא מעבר בכלל באטלנטי (נדיר,אבל קורה),אך בהחלט אפשר להשתמש באינדקס ה-NAO שהוא בר חיזוי לטווח של כ-שבועיים ברמה סבירה+,לצורך הבנת הדינמיקה האטמוספרית,וככלי עזר בניתוח סינופטי של מערכות עתידיות לפי הסתכלות על סוג המערכת שכרגע נמצאת באטלנטי,ובחינת ה-NAO לשבוע הקרוב כדי לדעת האם יש סיכוי שהיא תקבל "בעיטה" מהשינוי ב-NAO ותנוע אלינו.
יניב ריז
New member
השפעת פעילות השמש על ה-NAO
אחד המחקרים האחרונים שנאס"א פרסמה עסק בקורלציה בין פעילות שמש לאינדקס ה-NAO,ונמצאה קורלציה מדהימה שבה שמש פעילה=NAO חיובי סביב 2+
ומינימום פעילות שמש=NAO שלילי סביב 2-.
ומכאן שאפשר להבין למה יש סיכויים טובים לקבל חורפים קרים ופעילים בעיקר בעת דעיכת הפעילות הסולארית (מעבר מהמקסימום מטה),כי לאחר תקופה שבה ה-NAO היה חיובי,ונוכחות של אוויר פולארי רב באטלנטי הצפוני,אז ה-NAO נחלש,ומשחרר את כל הפוטנציאל הזה אלינו.
ולכן רוב החורפים הגשומים בישראל ארעו בשנה שלאחר ירידת פעילות השמש מהמקסימום,בעוד בשנת המקסימום עצמה,לא קיבלנו אף פעם חורף חריג למדי.
בעת מינימום,ה-NAO צונח ונוצרות הרבה חסימות,המצב הכי חריג שממחיש את זה הוא החורף הקודם,בו ה-NAO הסתובב סביב המינוס 3-4,כאשר השמש כשלה מלהתניע מזה זמן רב,ולא יצאה כמצופה מהמינימה שלה,וכך נוצר מצב של מינימה מאוד ארוכה,וה-NAO צנח לערכים הזויים מטה.
גם השנה השמש התנהגה בצורה חריגה,ובמקום לטפס אט אט למקסימום,היא פשוט "יורה" ואז שבה לתרדמת,ולכן החורף הנ"ל התאפיין בתנודתיות מאוד גבוהה ב-NAO,כאשר בשל פעילות השמש היה רוב הזמן חיובי,ובהתאמה קיבלנו הרבה מערכות גשם. אך בגלל שה-NAO לא עלה לערכי מקסימום כיאה לשיא נורמטיבי של פעילות שמש,לא התאפשר אותו "צבירת קור" שבד"כ נוצר,ואז בעת הירידה מפעילות השמש משתחרר אלינו ומביא חורף קפוא,אלא קיבלנו מעיין מצב ביניים שבו ה-NAO עולה לזמן קצר בעת פעילות שמש,האוויר מתקרר,אך מהר מאוד השמש חוזרת לתרדמת,ואז האוויר הקר,אך לא מידי,משתחרר מזרחה.
בהתאמה,כל ה-4 שנים שקדמו להן,לא היה אירוע שלג אחד בירושלים,שכן השמש היתה בתרדמת עמוקה,ולכן ה-NAO היה נמוך רוב הזמן,מה שלא אפשר לזליגה של אוויר פולארי אלינו,ורוב המערכות שקיבלנו לא סיפקו לירושלמים את הסחורה.
שנת 91-92,למעט העובדה שפינטובו התפרץ,וגרר צניחה גלובלית של 0.5 מ"צ,היתה שנה שהגיע לאחר שיא חסר תקדים של פעילות שמש,בדיוק שהשיא חלף,וה-NAO הגיע ל 4+!!!בשיאו (חורף 90-91),ואז עם החלשות פעילות השמש ה-NAO החל לרדת,ועשה זאת בזגזוגים אדירים,מה שגרם לכך ש:
1-בשל שיא הפעילות בשנה שלפני 91-92 הרבה אוויר פולארי הצטבר בצפון האטלנטי,ולכן מאסה אדירה של קור השתחררה בעת החלשות השיא.
2-הטמפ' הגלובלית לכשעצמה צנחה ב-0.5 מ"צ בגלל פינטובו,כך שלא רק שהמסה הפולארית היתה קפואה בשל ה-NAO החיובי האדיר בעת שיא פעילות השמש,אלא אף היתה קפואה יותר בשל ההתפרצות.
3-בעת ירידת ה-NAO ב-91-92,הוא עשה זאת בתנודתיות רבה,ומאוד חדה,ולכן פשוט קיבלנו גל אחרי גל אחרי גל של אפיקים עמוקים,קפואים ומדהימים.
אחד המחקרים האחרונים שנאס"א פרסמה עסק בקורלציה בין פעילות שמש לאינדקס ה-NAO,ונמצאה קורלציה מדהימה שבה שמש פעילה=NAO חיובי סביב 2+
ומינימום פעילות שמש=NAO שלילי סביב 2-.
ומכאן שאפשר להבין למה יש סיכויים טובים לקבל חורפים קרים ופעילים בעיקר בעת דעיכת הפעילות הסולארית (מעבר מהמקסימום מטה),כי לאחר תקופה שבה ה-NAO היה חיובי,ונוכחות של אוויר פולארי רב באטלנטי הצפוני,אז ה-NAO נחלש,ומשחרר את כל הפוטנציאל הזה אלינו.
ולכן רוב החורפים הגשומים בישראל ארעו בשנה שלאחר ירידת פעילות השמש מהמקסימום,בעוד בשנת המקסימום עצמה,לא קיבלנו אף פעם חורף חריג למדי.
בעת מינימום,ה-NAO צונח ונוצרות הרבה חסימות,המצב הכי חריג שממחיש את זה הוא החורף הקודם,בו ה-NAO הסתובב סביב המינוס 3-4,כאשר השמש כשלה מלהתניע מזה זמן רב,ולא יצאה כמצופה מהמינימה שלה,וכך נוצר מצב של מינימה מאוד ארוכה,וה-NAO צנח לערכים הזויים מטה.
גם השנה השמש התנהגה בצורה חריגה,ובמקום לטפס אט אט למקסימום,היא פשוט "יורה" ואז שבה לתרדמת,ולכן החורף הנ"ל התאפיין בתנודתיות מאוד גבוהה ב-NAO,כאשר בשל פעילות השמש היה רוב הזמן חיובי,ובהתאמה קיבלנו הרבה מערכות גשם. אך בגלל שה-NAO לא עלה לערכי מקסימום כיאה לשיא נורמטיבי של פעילות שמש,לא התאפשר אותו "צבירת קור" שבד"כ נוצר,ואז בעת הירידה מפעילות השמש משתחרר אלינו ומביא חורף קפוא,אלא קיבלנו מעיין מצב ביניים שבו ה-NAO עולה לזמן קצר בעת פעילות שמש,האוויר מתקרר,אך מהר מאוד השמש חוזרת לתרדמת,ואז האוויר הקר,אך לא מידי,משתחרר מזרחה.
בהתאמה,כל ה-4 שנים שקדמו להן,לא היה אירוע שלג אחד בירושלים,שכן השמש היתה בתרדמת עמוקה,ולכן ה-NAO היה נמוך רוב הזמן,מה שלא אפשר לזליגה של אוויר פולארי אלינו,ורוב המערכות שקיבלנו לא סיפקו לירושלמים את הסחורה.
שנת 91-92,למעט העובדה שפינטובו התפרץ,וגרר צניחה גלובלית של 0.5 מ"צ,היתה שנה שהגיע לאחר שיא חסר תקדים של פעילות שמש,בדיוק שהשיא חלף,וה-NAO הגיע ל 4+!!!בשיאו (חורף 90-91),ואז עם החלשות פעילות השמש ה-NAO החל לרדת,ועשה זאת בזגזוגים אדירים,מה שגרם לכך ש:
1-בשל שיא הפעילות בשנה שלפני 91-92 הרבה אוויר פולארי הצטבר בצפון האטלנטי,ולכן מאסה אדירה של קור השתחררה בעת החלשות השיא.
2-הטמפ' הגלובלית לכשעצמה צנחה ב-0.5 מ"צ בגלל פינטובו,כך שלא רק שהמסה הפולארית היתה קפואה בשל ה-NAO החיובי האדיר בעת שיא פעילות השמש,אלא אף היתה קפואה יותר בשל ההתפרצות.
3-בעת ירידת ה-NAO ב-91-92,הוא עשה זאת בתנודתיות רבה,ומאוד חדה,ולכן פשוט קיבלנו גל אחרי גל אחרי גל של אפיקים עמוקים,קפואים ומדהימים.
יניב ריז
New member
אם השמש תמשיך כמו שהיא כרגע-כנראה שכן.
לא בהכרח הדבר יבוא לידי ביטוי בכמות משקעים,אך כן אמור להתבטא בכמות מערכות גשם/אפיקים.
למעשה,הצפי של השמש הוא להמשיך "להבהב" עד סביב 2015-6 ,משמע בממוצע ה-NAO במקסימה הנוכחית של השמש,יהיה נמוך משמעותית מה-NAO שמתקבל במקסימת שמש ממוצעת.
קיים קשר ישיר בין NAO נמוך,להגדלת משטחי הקרח בחוג הקוטב הצפוני,ולכן כתהליך ארוך טווח,החלשות פעילות השמש עשויה לגרום להורדה בממוצע ה-NAO,מה שגורר הגדלה של משטחי הקרח בקוטב,מה שגורר עליה באלבדו של כדור הארץ,וכל זה מתורגם לירידה בטמפ' הגלובלית הממוצעת.
לדעתי בלבד,זה המנגנון שמסביר הכי טוב את מינימום מאונדר ודלתון,בהם הטמפ' הגלובליות צנחו בכ-3 מ"צ בעת שיבוש פעילות השמש לתקופות של עשרות שנים,מה שגרר ירידה קבועה בערכי ה-NAO,והגדלת משטחי הקרח הצפונים עד לכדי מה שכונה "מיני עידן קרח".
לכאורה המצב הזה משחק לרעתינו,במיוחד בראשיתו,שכן בהעדר פעילות שמש ה-NAO צונח,ואנחנו סובלים מחסימות רבות,אך במצב חריג שבו אין התחדשות של פעליות השמש,אמנם ה-NAO ישאר נמוך,ועדיין יווצרו חסימות,אך בשל הירידה בטמפ' הגלובלית,כל אפיק שיגיע יהיה בונבונירה.... כלומר תדירות האפיקים בהתחלה תקטן,אך בהמשך גם הטמפ' שלהם תצנח.
וברגע שהטמפ' של האפיקים יורדת,אז גם אפיקים רדודים יחסית,שמתקבלים במצב חסימתי,יהיו עדיין קרים מספיק כדי ליצור אחלה שקעים,שכן טמפ' האפיקים יורדת,בעוד החימום הקרינתי הרגיל של השמש נשאר קבוע (לא להתבלבל בין מינימום פעילות שמש=ירידה בעוצמת האולטרה סגול ורנטגן,וכמעט שאינה מורגשת בתחום האור הנראה והאינפרא אדום,כלומר ההבדלים בשטף השמש הם ברמה של 0.3% בין מקסימום למינימום).
בקיצור-תקופה מאוד מענינת לפנינו,לראשונה מאז העידן המודרני שבו פעילות השמש משתבשת בצורה רצינית,ונוכל אחת ולתמיד לראות מה ההשלכות והמנגנונים שנובעים משיבוש מנגנונים אלו.
לא בהכרח הדבר יבוא לידי ביטוי בכמות משקעים,אך כן אמור להתבטא בכמות מערכות גשם/אפיקים.
למעשה,הצפי של השמש הוא להמשיך "להבהב" עד סביב 2015-6 ,משמע בממוצע ה-NAO במקסימה הנוכחית של השמש,יהיה נמוך משמעותית מה-NAO שמתקבל במקסימת שמש ממוצעת.
קיים קשר ישיר בין NAO נמוך,להגדלת משטחי הקרח בחוג הקוטב הצפוני,ולכן כתהליך ארוך טווח,החלשות פעילות השמש עשויה לגרום להורדה בממוצע ה-NAO,מה שגורר הגדלה של משטחי הקרח בקוטב,מה שגורר עליה באלבדו של כדור הארץ,וכל זה מתורגם לירידה בטמפ' הגלובלית הממוצעת.
לדעתי בלבד,זה המנגנון שמסביר הכי טוב את מינימום מאונדר ודלתון,בהם הטמפ' הגלובליות צנחו בכ-3 מ"צ בעת שיבוש פעילות השמש לתקופות של עשרות שנים,מה שגרר ירידה קבועה בערכי ה-NAO,והגדלת משטחי הקרח הצפונים עד לכדי מה שכונה "מיני עידן קרח".
לכאורה המצב הזה משחק לרעתינו,במיוחד בראשיתו,שכן בהעדר פעילות שמש ה-NAO צונח,ואנחנו סובלים מחסימות רבות,אך במצב חריג שבו אין התחדשות של פעליות השמש,אמנם ה-NAO ישאר נמוך,ועדיין יווצרו חסימות,אך בשל הירידה בטמפ' הגלובלית,כל אפיק שיגיע יהיה בונבונירה.... כלומר תדירות האפיקים בהתחלה תקטן,אך בהמשך גם הטמפ' שלהם תצנח.
וברגע שהטמפ' של האפיקים יורדת,אז גם אפיקים רדודים יחסית,שמתקבלים במצב חסימתי,יהיו עדיין קרים מספיק כדי ליצור אחלה שקעים,שכן טמפ' האפיקים יורדת,בעוד החימום הקרינתי הרגיל של השמש נשאר קבוע (לא להתבלבל בין מינימום פעילות שמש=ירידה בעוצמת האולטרה סגול ורנטגן,וכמעט שאינה מורגשת בתחום האור הנראה והאינפרא אדום,כלומר ההבדלים בשטף השמש הם ברמה של 0.3% בין מקסימום למינימום).
בקיצור-תקופה מאוד מענינת לפנינו,לראשונה מאז העידן המודרני שבו פעילות השמש משתבשת בצורה רצינית,ונוכל אחת ולתמיד לראות מה ההשלכות והמנגנונים שנובעים משיבוש מנגנונים אלו.
יניב ריז
New member
חורף 91-92 הוא צירוף של רצף אירועים נדיר.
נכון להיום לא ראיתי מחקרים שדנים בין פעילות שמש למזג האוויר בישראל.
לפני כ-10 שנים שמעתי את אורי בץ מדבר על כך שחורפים קשים מגיעים בשיא פעילות השמש (הוא לא הסביר למה),מאידך באותה הנשימה הוא גם אמר שחורפים קשים בישראל מגיעים לאחר מלחמה איזורית,לדבריו בשל התרבות חלקיקי התעבות באטמוספירה כתוצר לוואי של פיצוצים...
לצערי 2 הטענות לא נכונות,שכן אם כבר הקשר בין פעילות שמש לחורפים קשים בישראל היא דווקא בעת היציאה משיא הפעילות.
לגבי הטענה ה-2 ברור למה הוא טעה.... בכל מקרה גם ההסבר לטעמי שגוי,שכן ישראל אינה סובלת ממחסור בחלקיקי עיבוי,נהפוכו,עודף של חלקיקים דווקא מקטין את כמות המשקעים בשל תחרותיות יתר בענן על חלוקת טיפונות המים,והקטנת כמות הטיפות שמגיעות לשלב הבוגר שבו הן נהפכות ויורדות כטיפות גשם.
חורף 91-92 הכיל הרבה אלמנטים משולבים,היציאה מפעילות השמש המקסימלית היא רק מרכיב אחד.
המרכיב העיקרי דווקא מגיע מהתפרצות פינטובו שהביאה לצניחה בטמפ' הגלובליות.
כעת אנחנו דווקא בתקופה שבה השמש אמורה להמצא בעליית הפעילות,לקראת השיא שחזוי ב-2013,לכן היציאה (על פניו) מהשיא היא יותר לכיוון 2014.
בפועל,אין ממש טיפוס רציף לשיא כמו שיש בד"כ,ולכן אנחנו מקבלים מצב שדומה ביסודו לכניסה ויציאה משיא כל כמה חודשים...שזה נפלא לתדירות אפיקים,אבל לא נותן הזדמנות להתקררותם.
מצד שני,לטווח הארוך בשל פגיעה בערכי השיא שהיו אמורים להיות אלולא הפעילות היתה משתבשת,אם ההנחת יסוד נכונה,אז הטמפ' הגלובלית אמורה לרדת בהדרגה,ואז במקום "פינטובו" שקירר ב-0.5 מ"צ בצורה מיידית,נקבל ירידה הדרגתית לאף פחות מ-0.5 מ"צ,ויתכן שנזכה בשנים הקרובות להתקררות האפיקים.
מכנגד ישנם כוחות מחממים שנובעים מעליה בריכוזי גזי החממה,ולכן לא ברור כמה חזקה תהיה הירידה בטמפ' הגלובלית,ודי ברור שאין טעם לחלום על ירידה בסגנון מינימום מאונדר/דלתון,ששם הירידה היתה של כ-3 מ"צ.
כלומר יכול להיות שאפילו לא נראה ירידה בטמפ' הגלובלית,אלא רק "אתנחתא" זמנית מעליית הטמפ' שהיתה אמורה להתרחש בשל עליה בריכוז גזי החממה,אם כי מצב זה פחות סביר.
בכל מקרה בשנה וחצי האחרונות,הטמפ' הגלובלית צונחת,כיום היא עומדת על 0.12- מ"צ מהממוצע,שזה צניחה של כ- 0.6 מ"צ רק מ-2010!!!! כאשר הדבר היחידי שהשתנה בשנה וחצי האחרונות,זה חוסר ההתנעה הרציפה של מחזור שמש מס' 24.
נכון להיום לא ראיתי מחקרים שדנים בין פעילות שמש למזג האוויר בישראל.
לפני כ-10 שנים שמעתי את אורי בץ מדבר על כך שחורפים קשים מגיעים בשיא פעילות השמש (הוא לא הסביר למה),מאידך באותה הנשימה הוא גם אמר שחורפים קשים בישראל מגיעים לאחר מלחמה איזורית,לדבריו בשל התרבות חלקיקי התעבות באטמוספירה כתוצר לוואי של פיצוצים...
לצערי 2 הטענות לא נכונות,שכן אם כבר הקשר בין פעילות שמש לחורפים קשים בישראל היא דווקא בעת היציאה משיא הפעילות.
לגבי הטענה ה-2 ברור למה הוא טעה.... בכל מקרה גם ההסבר לטעמי שגוי,שכן ישראל אינה סובלת ממחסור בחלקיקי עיבוי,נהפוכו,עודף של חלקיקים דווקא מקטין את כמות המשקעים בשל תחרותיות יתר בענן על חלוקת טיפונות המים,והקטנת כמות הטיפות שמגיעות לשלב הבוגר שבו הן נהפכות ויורדות כטיפות גשם.
חורף 91-92 הכיל הרבה אלמנטים משולבים,היציאה מפעילות השמש המקסימלית היא רק מרכיב אחד.
המרכיב העיקרי דווקא מגיע מהתפרצות פינטובו שהביאה לצניחה בטמפ' הגלובליות.
כעת אנחנו דווקא בתקופה שבה השמש אמורה להמצא בעליית הפעילות,לקראת השיא שחזוי ב-2013,לכן היציאה (על פניו) מהשיא היא יותר לכיוון 2014.
בפועל,אין ממש טיפוס רציף לשיא כמו שיש בד"כ,ולכן אנחנו מקבלים מצב שדומה ביסודו לכניסה ויציאה משיא כל כמה חודשים...שזה נפלא לתדירות אפיקים,אבל לא נותן הזדמנות להתקררותם.
מצד שני,לטווח הארוך בשל פגיעה בערכי השיא שהיו אמורים להיות אלולא הפעילות היתה משתבשת,אם ההנחת יסוד נכונה,אז הטמפ' הגלובלית אמורה לרדת בהדרגה,ואז במקום "פינטובו" שקירר ב-0.5 מ"צ בצורה מיידית,נקבל ירידה הדרגתית לאף פחות מ-0.5 מ"צ,ויתכן שנזכה בשנים הקרובות להתקררות האפיקים.
מכנגד ישנם כוחות מחממים שנובעים מעליה בריכוזי גזי החממה,ולכן לא ברור כמה חזקה תהיה הירידה בטמפ' הגלובלית,ודי ברור שאין טעם לחלום על ירידה בסגנון מינימום מאונדר/דלתון,ששם הירידה היתה של כ-3 מ"צ.
כלומר יכול להיות שאפילו לא נראה ירידה בטמפ' הגלובלית,אלא רק "אתנחתא" זמנית מעליית הטמפ' שהיתה אמורה להתרחש בשל עליה בריכוז גזי החממה,אם כי מצב זה פחות סביר.
בכל מקרה בשנה וחצי האחרונות,הטמפ' הגלובלית צונחת,כיום היא עומדת על 0.12- מ"צ מהממוצע,שזה צניחה של כ- 0.6 מ"צ רק מ-2010!!!! כאשר הדבר היחידי שהשתנה בשנה וחצי האחרונות,זה חוסר ההתנעה הרציפה של מחזור שמש מס' 24.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.