כיוון שזה שרשור של שאלות *לא*-הכְֿוונה,
הייתי רוצה ברשותכם, לשאול שאלה של לא מבינה:
ידוע לי כבר שנים, שיש תחנות להורדת נוסעים בלבד (ולא להעלאה). הבנתי את הרעיון, ואפילו "נכוויתי" ממנו לפני כמה שנים, כשלא היה לי מושג:
{
הגעתי לבד מחתונה בירושלים בדרכי לרמת-גן בסביבות חצות הלילה. בטעות צלצלתי לפני צומת מסובים (במקום לקראת צומת אלוף שדה), ורק אני ירדתי מהאוטובוס, שהמשיך מיד.
כשקלטתי את הטעות, החלטתי לעלות על האוטובוס הבא, ולנסוע תחנה אחת (של דרך ארוכה מאד). לא הגיע שום אוטובוס במשך שעה ארוכה. אבל לא ידעתי אז, שזאת תחנת הורדה בלבד, ואוטובוסים שאינם מורידים נוסעים, לא מגיעים אליה בכלל. וכך, רק על הגשר שמעלי, נסעו מדי פעם אוטובוסים.
אז עדיין לא היו פלאפונים...התקשרתי אל מישהו מהטלפון הציבורי. מישהו שחייב לי המון, אבל לא רצה לקום. את אחי או את אחד מבניו לא חשבתי לבקש, כי הם גרים רחוק (ועל כך קיבלתי ממנו נזיפה קטנה כששמע על החוויות).
לא אכנס לפרטים על הייאוש שתקף אותי. ראיתי שאין מה לעשות, והלכתי ברגל, בזהירות - כביש מהיר ללא מדרכה, חושך.
כשהייתי כבר בתחילת דרך אלוף שדה, עצר שכן טוב לב מהבניין שלי ולקח אותי הביתה. עד היום אין לי מושג איך הוא הבחין בי בכלל בחושך הזה}.
ועכשיו לשאלה: מה הטעם בתחנות של "ללא הורדת נוסעים"? למי אכפת שנוסעים יֵרדו? ואם האוטובוס בין כה וכה עוצר להעלאה, מה מפריע לנהג שגם ירדו אנשים ויֵּרד העומס?
או שהכוונה שאם לא ימתינו נוסעים להעלאה, חבל על הזמן (והדלק??) שהאוטובוס יעצור שם רק עבור היורדים? זאת הבעיה??
