זה נכון שילדים לפעמים מתעקשים בלי סיבה (שלפחות לנו המבוגרים
נראית הגיונית...).
בסיפור,אכן זה שהאריה קיבל את מה שכ'כ התעקש עליו,הביא לכך שסיים להתעקש.
לגבי הפרעות אכילה- אני חושבת שאצל ילדים,בד'כ זה דבר רגיל ולא הפרעה, כשהם מתעקשים לא לנסות אוכל חדש, או לאכול מבחר מצומצם,או לסרב לאוכל בריא וכו' וכו'...
בסיפור יש כמה בעיות:
1- מה ההגיון,שמישהו יתעקש על משהו שמעולם לא טעם אותו?... ילדים מתעקשים לאכול גלידה או פיצה במקום ארוחות 'מזינות', כי הם טעמו ואוהבים את הטעם.
2- להגיד 'פויה' על אוכל. תמיד לא נח לי עם השורה הזו (אני לוחשת את המילה הזו...)
3- הילדים הביאו אך ורק תותים,וגם בבית כשנשאלו,רצו רק תותים. שוב- דוגמא לא ממש 'חינוכית', אבל מעבר לחינוכית-היא לא הגיונית. מעט מאוד בני אדם,רוצים לאכול מאכל בלבד אחד.(היו כמה כתבות בחודשים האחרונים,על מישהו שאוכל רק פיצה,וכו'. זה היוצא מהכלל שמעיד על הכלל,שהרי רק תופעות ממש נדירות,זוכות לסיקור עיתונאי)
4- הקיצוניות החדה,ממישהו שלא מוכן לשום מאכל,למישהו שעכשיו הוא 'ילד טוב ירושליים'. זה לא רק מגוחך,זה גם מעביר מסר של 'להיות כנוע במאה אחוז',וחשוב שילד לא ירגיש שמכריחים אותו במאה אחוז,לאכול כמות או בחירה של ההורים.
עדיף לתת כמה אלטרנטיבות 'אתה לא רוצה ברוקולי?- אוקי, יש עדשים.תחליט מה משניהם אתה רוצה'. ואם לא בארוחות חמות,אז לכל הפחות בארוחות קרות,אפשר לקחת את הילד ל'סופר',ולהציב בפניו שתייים שלוש אלטרנטיבות ,ושייבחר מתוכן.
אז הנה משהו שראיתי עכשיו ברשת,ואולי יכול להתאים-עם שינויים קטנים- גם פה:
