למען האמת הם נשמעים די רגועים ומפוכחים... ואפילו מרוצים
סוגרים בנקודת זמן שנוחה להם, בתנאים שלהם.
 
"אני יודע שזאת שנת המס האחרונה שלנו, ואני רוצה לסיים עם המיסים בשנה הזאת. אנחנו באים מנקודת כוח כי הסגירה רחוקה, ואנחנו בטוחים שיהיו הרבה אנשים שירצו להיפרד מהמקום ולבוא לאכול כאן בפעם האחרונה. מי שיתגעגע שלא ידאג כי נחזור בעתיד עם משהו אחר וכשיהיה מה לעדכן אז נעדכן. עכשיו אנחנו רוצים לגמור את זה בכבוד ולא בלחץ ועם חובות."
 
"מבחינתנו זה מיצה את עצמו והגיע הזמן לחדש ולהתחדש. אני רוצה להגשים עוד חלומות ומבחינתי אני נמצא באזור הנוחות שאני חייב לצאת ממנו וללכת עד הסוף. אני מרגיש חוסר יצירתיות ואזור הנוחות הזה מנוון אותי. בא לי להמציא את עצמי מחדש. הבנתי שהמקום הזה הוא הדבר העיקרי ששואב לי אנרגיה. כשאני עם הבן שלי, כשאני עושה יוגה וכשאני הולך לים, זה נותן לי אנרגיה, אבל כמה אני כבר עושה את זה? להחזיק מסעדה זה כמו לוליין שמנסה ללהטט בכל הכדורים שיש לו ואתה מצליח לשמור על הדורים וזה מחזיק, אבל רק עד גבול מסויים כי כשאחד הכדורים נופל הכל נופל, ולא רציתי להגיע לזה. אנשים צריכים לדעת שזו המציאות".
 
לא שמעתי על המקום עד השבוע שעבר (כשקראתי את הכתבה), אבל בריאיון הזה הם עשו עליי רושם טוב.
 
לגבי הסגירות, הם טוענים שפשוט יש יותר מדי מסעדות ושרבים מפסידים כי הם לא יודעים איך להתנהל (כפי שמשתקף גם בתוכנית כמו של אסף גרניט, וכמובן, גם בשלל עסקים קטנים אחרים שנסגרים. מסעדנים לא עד כדי כך מיוחדים או שונים כפי שנדמה להם).
 
"היום יש יותר מסעדות מפעם. בשנת 2000 היו הרבה פחות מסעדות. היום עסקים הפכו לעסקי אוכל, תראי למשל את שוק הכרמל. הוא הפך משוק למתחם אוכל, אנשים כבר לא קונים בשוק הם הולכים לראות ולהיראות ולאכול משהו, אבל לא בשביל לקנות ולסחוב סלים הביתה. גם תרבות האינסטנט עושה את שלה - היום טבח רואה את אסף גרניט ואת החבר'ה מהריאליטי והוא חושב שהוא יעבוד יומיים במטבח ויגיע להיות מאסטר שף. הוא שוכח שהאנשים האלה הזיעו כמה שנים עד שמישהו בכלל הסתכל עליהם ואיך הם השקיעו את החיים שלהם במסעדות".
 
אז לדעתך המחירים במסעדות גבוהים או לא?
 
"גבוהים, אבל אין דרך לצוף. הרבה פעמים בכדי לכפר על התנהלות לא נכונה מסעדנים חייבים להפגיז מחירים. התנהלות לא נכונה זה אומר פוד קוסט גבוה, מלצרים שלא מוכרים, אוכל שנזרק – אז צריך להעלות מחירים בשביל שהמסעדה לא תפסיד. המחירים של מנות פה ובאירופה הם אותם מחירים אבל הגלם הוא חצי. אני מגיע למסעדות ואני רואה מול העיניים שלי את הבזבוז. עסקים נפתחים ולי נחמץ לי הלב כי אני אומר לעצמי – אתם לא מביינים מה אתם עושים."