דבר תורה לפרשת במדבר
"במדבר" הוא ספר מרתק. שמכיל הכל כולל הכל. מצוות כמו בספר "ויקרא" , ספורים כמו בספר "שמות" , רשעים כמו קרח ובלק, עלילות מרתקות על המרגלים , מעשי גבורה מול עוג וסיחון ומלך אדום, גבורים כפנחס ומרים צצים להופעות אורח. אך
לפני הכל הספר נפתח בפרשה עם פרטים קטנים , מפקד בני ישראל ומפקד הלויים.
מה אפשר ללמוד ממפקד בני ישראל?
כולם נראים אותו דבר. אפילו יהודה לא בולט בשטח, גם יוסף שהיינו מצפים ששבט יתנשא מעל כולם כמשנה למלך- לא מראה עליונות. ראובן-בכור השבטים- לא זוכה למעמד מיוחד......
כלום.
היחיד שבולט בשוני בין כל השבטים הוא שבט לוי, וגם השבט הזה , כך מתברר ממעשה קורח- אינו מאמין שהוא עליון על האחרים- אלא עושה עבודה שונה מהאחרים.
גם כאשר מונים את נשיאי השבטים -אם בפרשתינו ואם בפרשת פנחס אין מישהו שבולט מעל כולם ביחוד כלשהו .
האינדיבדיואלים עם זאת מוזכרים -אך לא כנציגי השבטים אלא בפני עצמם: כלב מיהודה, דתן ואבירם מראובן, יהושוע מאפריים.
מאה שנה אחר כך (פלוס מינוס) המציאות משתנה. בני ישראל נפרדים לשבטיהם וכל שבט מוציא מתוכו נביאים ומלכים. כל מלך מנבא לכולם, כל נביא מנבא לכולם, וכל אחד מציין בגאוה את שבטו ועירו, ועל כך ששבט אחד מצליח יותר מהאחרים. הגאווה השבטית מתבטאת במיוחד אצל שבט שישב בצנעה כל תקופת השופטים: יהודה .
האם יש שבט אחד עליון מהאחר?
בתקופת המלוכה התשובה על זה ברורה לכל.
בתקופת המדבר השאלה הזו בכלל לא עולה- כולם אותו דבר, בלי קשר לתולדות אבי השבט, בלי קשר לגודלו, או למוצא הישיר שלו מלאה או בלהה, כולם סבלו מהעבדות במצריים, כולם נגאלו משם, כולם קבלו את התורה, וכולם נמצאים באותו מחנה, באותו מצב.
אולי זה מה שמייחד את דור המדבר, אין שם אדם שיאסור על לסביות להתגורר בישובו, אין שם את אדם שיחליט למי מגיע שיהיו ילדים ולמי לא.
יחסית לחברה מהמאה ה8 מלפני הספירה, במונחים מסוימים הם היו יותר מתקדמים מאתנו...
נקודה למחשבה.
שבת שלום!