קצת מירמור לקראת השבוע החדש...
אז הינה חברים, עברה תקופה מסויימת אחרי שהשתחררתי ב 2010 וחיפשתי את עצמי עבדתי בעבודות סתמיות לחלוטין כמו שמירה...
נכון לעכשיו, אני מתחיל את דרכי למעבר לקנדה, התחלתי קורס ריתוך ארגון, ולאחר מכן עוד מספר קורסים לצורך הסבה, בסוף הקורסים אני יזכה בתעודת הסמכה של האיגוד העולמי.
ואני מאמין שיהיה בסדר... ויש לזה עוד שנה שנה וחצי עד שהכל יקרה.
אבל רק המחשבה הזאת עושה לי רע כבר עכשיו.
לא, אין לי הרבה חברים, אבל בכל זאת, משהו יהיה חסר לי...
לא יהיה כבר אבא ואימא ליד, לא יהיה סבא וסבתא.
אני יודע שמצד אחד אני עובר למקום טוב יותר, ויהיו לי חברים חדשים, ואני יכיר אנשים חדשים, חלקם טובים וחלקם אולי פחות.
שפה חדשה, סביבה חדשה, הרגלים חדשים, ותרבות שונה, ושלג בחורף!
ורמת חיים גבוהה יותר.
לא,אני לא יסתיר את העובדה שאני לא אוהב את המדינה הזאת. אבל עדיין המקום הזה יהיה חסר לי, כבר מעכשיו...
אז הינה חברים, עברה תקופה מסויימת אחרי שהשתחררתי ב 2010 וחיפשתי את עצמי עבדתי בעבודות סתמיות לחלוטין כמו שמירה...
נכון לעכשיו, אני מתחיל את דרכי למעבר לקנדה, התחלתי קורס ריתוך ארגון, ולאחר מכן עוד מספר קורסים לצורך הסבה, בסוף הקורסים אני יזכה בתעודת הסמכה של האיגוד העולמי.
ואני מאמין שיהיה בסדר... ויש לזה עוד שנה שנה וחצי עד שהכל יקרה.
אבל רק המחשבה הזאת עושה לי רע כבר עכשיו.
לא, אין לי הרבה חברים, אבל בכל זאת, משהו יהיה חסר לי...
לא יהיה כבר אבא ואימא ליד, לא יהיה סבא וסבתא.
אני יודע שמצד אחד אני עובר למקום טוב יותר, ויהיו לי חברים חדשים, ואני יכיר אנשים חדשים, חלקם טובים וחלקם אולי פחות.
שפה חדשה, סביבה חדשה, הרגלים חדשים, ותרבות שונה, ושלג בחורף!
ורמת חיים גבוהה יותר.
לא,אני לא יסתיר את העובדה שאני לא אוהב את המדינה הזאת. אבל עדיין המקום הזה יהיה חסר לי, כבר מעכשיו...