סופת החרבות
התחלתי היום את החלק השני
ואני בחרדות ממה שצופה לי העתיד
אז, בינתיים-
אמגגגג זה היה בראן שהציל את ג'ון?!?!@#^&@!#$%^~!@$% זה נשמע הכי הגיוני כי בראן בדיוק התחיל לחלום וזה זאב לא מזוהה ובחלום של בראן הוא חלם שהוא שומע אנשים מדברים ובראן הרי היה ממש קרוב אליו (כשקלטתי את זה הייתי *הכניסו כאן פרצוף נחרד של וואטסאפ* האו קול!) והוא הציל את ג'ונייי!@%^!#$%@#^
אבל איך זה הולך?
כשבראן עוזב את העור שלו ועובר לעור של הזאב פתאום זאב צץ משום מקום וחי? זה בכלל הגיוני?
זה מזכיר לי ספר שקראתי לפני כמה שנים על ילדים שיכולים לעזוב את הגוף שלהם בזמן השינה ולעבור לאנגליה של לפני המון שנים ולעשות שם דברים ולהציל את העולם וכאלה. וזה היה ממש מגניב! הלוואי וזה המצב!
אבל אע בקטע הזה פשוט לא נשמתי וזה הפרק שמסיים את החלק הראשון ורעדתי כולי ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי ואע ובהתרגשות פתחתי את החלק השני והתחלתי לקרוא ו
פרק של דאני
כמה התאכזבתי
אבל הפרקים שלה דווקא טובים בסופה. פשוט... לא מה שרציתי לקרוא באותם רגעים
אניוואי, דאני משתפרת עם הזמן. והיא יצאה מלכה בפרק הקודם שלה
(היא אמרה שהיא מוכרת את הדרקונים ואז בסוף... לא! מוהאהאהא! ומזל שהיא לא מכרה את דרוגון, הוא הדרקון החביב עליי
)
ויו איזה כיף שמספרים על ראיגאר! אני ממש אוהבת את הסיפורים על התקופה של אאריז המטורף. וראיגאר תמיד נשמע כזה מקסים. (טוב, מה הפלא, הוא אבא של ג'ון
)
אריההההה מלכה שלי! אני רוצה לאמץ אותה
אבל מה כלב השמירה לקח אותה עכשיו?! מה הוא הולך לעשות לה?! לפחות אני יודעת שהיא לא מתה. אבל שלא יפגע בה איכשהו. אני לא מאמינה שכלב השמירה יעשה משהו כזה, אבל זה מרטין אז לכו תדעו
אבל רגע. הנבואות. אמג. למה לא. תלחיצו אותי יותר. כאילו שאני לא על סף מוות בזמן הקריאה של הספר גם ככה.
ורוב!
הוא אמר שג'ון יהיה היורש שלו! מפרק לפרק אני יותר ויותר מחבבת את הבחור. גו רוב!
טיריון תעשה לי ילדים. זה כל מה שיש לי להגיד עליו.
(טוב, יש לי הרבה, אבל זה פחות או יותר מסכם הכל. הוא מלך העולם וזהו.)
ג'יימי. אוקיי. באופן מוזר למדי אני אוהבת אותו. מוזר, כי בספרים הראשונים ממש לא סבלתי אותו (מה הוא מפיל לי את בראן מהחלון?!
+ לשכב עם אחותך זה איכסה, ג'יימי). אבל בספר הזה התחלתי לחבב אותו ולחבב אותו והפרק האחרון שלו היה השיא! בפרק הזה הבנתי שאני אוהבת אותו. הוא חלם על בריאן חלום מקריפ ביותר ואז הוא חזר בשביל להציל אותה. הוא מקסים וזה מסתתר מתחת להרבה שכבות, אבל הוא באמת כזה.
ולגבי אאריז- קודם כל, שוב, אני ממש אוהבת שמספרים על התקופה הזאת או על המרד. ובמקרה הזה היה מעניין לשמוע מה הוביל אותו לרצוח את אאריז. זה באמת הופך את המעשה לפחות גרוע. אם כי אני מעולם לא כעסתי על מה שהוא עשה... ואני חושבת שכולם שם צבועים. למה הם זורקים לו בפנים את הקטילה של אאריז כל הזמן? זה היה לטובתם והם רק הרוויחו מזה! מדהים אותי שהאנשים האלה כל כך צבועים שהם בעצמם היו שותפים למרד ובעדו, אבל הם מאשימים את ג'יימי על שהוא קטל את המלך ולמעשה סיים הכל. נכון, זה לא בסדר לרצוח את המלך, הוא נשבע להגן עליו וכל זה. אבל כולם שם משחקים אותה צדיקים תמימים פתאום- מה, אתם לא מרדתם? מה, אתם לא הרווחתם מהרצח שלו? אני לא מדברת על זה שלא סומכים עליו, אני מבינה למה לא סומכים עליו. הוא בכל זאת שקרן לא קטן. אני מדברת על זה שזורקים לו את זה בפנים כל הזמן וממשיכים להאשים אותו או אומרים שהוא לא בסדר כי הוא קטל מלך ונונונו.
בראן- טוב אז את דעתי על הקטע עם הזאב כבר אמרתי (@#$%^!@#$%!@#$%, בקצרה), אבל אני רק חייבת להוסיף שמירה וג'וג'ן כאלה חמודים! והודור הנסיך
הוא הורג אותי
והסיפור על אביר העץ
זה מה שאני חושבת שזה?
ג'ון- יאיי הוא ניצל!!!!11 והוא ברח הוא ברח הוא ברח! הוא כבר לא עם מאנס ריידר ואנשי הפרא! והוא רוכב לחומה! והוא לא שכח מאיפה הוא בא! והוא ג'ון סנואו
דאבוס- אמג מה הלך שם? עם מליסנדרה? מה היא עשתה עם גרייג'וי ורוב וג'ופרי? מה הולך שם?
גרייג'וי מת והייתי אומרת הו! יופי! אולי היא הורגת אותם ככה? (כבר ראינו שהיא מסוגלת להרוג אנשים בדרכים משונות
)
ואז ג'ופרי ימות וזה יהיה נפלא וקסום.
אבל! יש שם גם רוב! ולרוב אסור למות! ויש לי תחושה שהוא ימות. אבל אני לא רוצה שהוא ימות, הוא חמוד והוא המלך בצפון
שכחתי משהו? נראה לי שזהו.