[פגית]

אוייש ברור, חלילה לא התכוונתי ככה

אני דור שלישי ונורא עצובה ביום הזה ועכשיו זו הפעם הראשונה שאני לא בבית הורי ולכן ציינתי שלא כייף לי, לא כי זה כייף, אלא כי אני נורא עצובה.

סליחה עם פגעתי בך בכתבתי! לא התכוונתי

 

[מורי לנצח]

זה בסדר, זו רק נק' הדור שני שלי נלחצה

אני בעצמי מאלה שלא יכולים לראות סרטי שואה או לקרוא סרטי שואה.. אולי כי אני חיה ונושמת שואה גם ככה

 

[פגית]

 

[ellendili]

אין מה להגיד בעצם.
תמיד עצוב.
והיום הולדת של ליה נופל על מחר...

 

[כדור צמר]

קצת מוזר לי

שערב יום השואה נבלע בOFF בין פנטזיה לשופינג לאוכל.
למרות שאני ממש מהאנשים שנמנעים מעיסוק בזה, כי זה פשוט קשה לי מדי. אני לא רואה סרטי שואה ולא קוראת ספרי שואה, אולי כי הספיקו לי סיפורים מיד ראשונה מסבא, והמסע לפולין בכלל.
בכל מקרה, אני אעתיק לכאן קובץ שירים של לאה גולדברג שבעיני הוא אחד מהשירים הכי יפים שלה, שנכתב על השואה בראי ארבעת הבנים מההגדה. רק סיימנו פסח, ועכשיו אנחנו ביום השואה.

א. שאינו יודע לשאֹל

אמר שאיננו יודע לשאֹל:
גם הפעם, אבי, גם הפעם
את נפשי, שחזרה מעמקי השאול,
מלטה מֵעברה וזעם.
כי קטנו המלים מהביע השאול,
כי לַמָות אין ניב-שפתים,
ואני שאינני יודע לשאֹל
כבד פה אנכי שבעתַים.
כי צֻויתי לנוד בדרכים ארֻכות -
לא לחדוה, לא לשלוה, לא מנוח.
כי צֻויתי לראות ביסורי תנוקות,
על גויות עוללים לִפְסֹחַ.
כי הכו על עינַי מַגְלְבֵי פרשים
וצִוּוּנִי עינַי לִפקֹח,
זחלו אל לֵילי נחשים לוחשים:
לא לנום, לא לחלֹם, לא לִשכֹּח.
ואני לא ידעתי, הֲלִי האשם,
הבגדתי, המעלתי -
לא רשע אנכי, לא חכם אף לא תם.
ועל כן שאלות לא שאלתי.
ועל כן לא דרשתי נקם ושִלם,
ולא אח לי ולא מלאך לי -
והגעתי אליך בודד ושלם -
ואתה, אם תוכל, פְּתַח לי.

ב. רשע

אמר הרשע: אבי, אבי,
אינני חפץ לְרַחֵם,
כי יבשה דמעתי, וַיִקְשֶה לבבי
בראותי מֶה עשו לכם.
בראותי את בתך הקטנה בדמהּ
מקמצת אגרוף פעוּט,
וריסיה נוגעים בעפר-אדמה,
ועֵינָה מְשַוַּעַת: לָמות!
בראותי להקות של כלבים מְשֻסִּים
בתינוק כחוש-בשר בן חמש;
בראותי הנָסים מבתים הרוסים
אל השְחור, אל הבור, אל האש.
ונדרתי להיות ערירי וחפשי,
אכזרי וצונן וזר, -
עד שבאו אלי מבקשי נפשי
ודיני, גם דיני, נגזר.
אין מְתֹם בנפשי, אין מְתֹם בבשרִי,
הִשִיגתני נקמת אדנָי.
והגעתי אליך בודד ונכרי.
ואתה הקהה את שִנַּי.

ג. תם

שבכל הלילות נדלקים כוכבים בשמים.
ותלויים הטללים על ענף כדמעות על ריסים,
שבכל הלילות נדלקים כוכבים בשמים
ואנשי הֶערים מדליקים פנסים.
ושלוה עמוקה וברוכה אל עינֶיך נִבֶטֶת
בזכרון הלִבּוּב של זכרון ילדים ישֵנים,
שבכל הלילות דומיה, צִפִּיה ורטט -
הלילה הזה כֻּלוֹ יגונים.
שבכל הלילות מול רקיע אפל וזָחוֹחַ,
מול ירח חולה הֲזָיוֹת ומול שביל החלב,
מהלכים בגנים אפלים בין בִּעות וניחוח
רפאים עגומים וגדולים של היום שחלף.
שבכל הלילות איזו יד זֵידונית מְכַוֶנֶת
את רוחי התְמֵהָה אל מִרמת האורות הכָּבים.
שבכל הלילות צִפִיה דומיה וענֶנֶת, -
הלילה הזה כֻּלו כוכבים.

ד. חכם

והאב על בְּריחים סגר הדלתות
ולא קם ולא פְתָחָם -
וַיִכְרַע להביט אל עיניו המתות,
אל עיניו של הבן החכם.

 

[yam74]

איזה שיר

קראתי כמה פעמים. שיר מעולה, מזעזע והסוף של השיר- כ"כ עצוב ומבהיל.

הזכיר לי את זה: "אני רוצה שתזכור, כי הייתי אדם. והנורא שבדבר שגם הם היו בני אנוש". מתוך המחזה "ילדי הצל"

בכל מקרה תודה שהכרת לי את השיר הזה

. אני עוד אקרא אותו כמה פעמים כדי לעכל

לגבי מה שכתבת "רק סיימנו פסח ועכשיו יום השואה", שמתי לב לכמה הקבלות בין פסח ליום השואה (צ"ל "יום הזכרון לשואה..."):
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו *הוא* יצא ממצרים", "והגדת לבנך" - שני משפטים מתוך ההגדה שתקפים לסיפור יציאת מצרים שהוא בן אלפי שנים, לסיפור השואה והתקומה שלנו מלפני 73 שנה, וגם היום זה ממשיך להיות רלבנטי עבור לא מעט עמים בעולם שסובלים מדיכוי, גזענות ורצח עם.

 

[עדושית]

אין באמת מה להגיד..

בדומה לכדו"צ גם אני נמנעת מלצפות בסרטי שואה זה פשוט עושה לי רע מדי..

 

[ayalam44]

לזכור ולא לשכוח

השנה אני נסעתי לפולין ואני חושבת שהמסע ממש שינה אותי וגרם לי להעריך יותר את המדינה שלי ואת המשפחה שלי!
סבא שלי ניצול שואה שהיה גם באושוויץ ובשבילי ללכת שם עם דגל ישראל ולספר את העדות שלו ליד אותו ברק שבו הוא היה, היה הדבר הכי חזק בעולם אני לא חושבת שהוא חשב אז שיום אחד הנכדה שלו תיהיה עם הכיתה שלה מארץ ישראל
זאת הייתה כזאת גאווה יהודית לשיר התקווה בפולין ולצעוק עם ישראל חי! עם ישראל חי וקיים!! עם ישראל חי וקיים לנצח נצחים!!! ליד הר האפר במיידנק ובאמת להתכוון לזה מכל הלב..
רק כשנוסעים לשם מבינים כמה זה היה באמת גדול והסיכויים היו כל כך אפסים להינצל.. לי השנה כל היום הזה מרגיש ממש אחרת

וסליחה על החפירה

 

[ellendili]

נשמע כמו חוויה חזקה ביותר.

 

[כמו אהבה של אמא]

מרגש מאוד!

 

[00נטע00]

וואו את כל כך צודקת

טסתי לשם לפי 4 שנים בערך ופתאום אתה מבין דברים, ופתאום זה נוגע בך הרבה יותר ונהיה הרבה יותר מתמונות שחור לבן שמזעזעות אותך פעם בשנה, אתה מבין את החיים שאבדו שם, את ההקרבה ומה זה באמת אומר להיות יהודי..זה משנה אותך איכשהו, אותי זה שינה.הלוואי שנהיה ראויים לזכרם ונדע להעריך באמת את החיים שלנו.את העם שלנו.

 

[ayalam44]

כן הכל הרבה יותר מוחשי..

אתה סופסוף מבין למה קוראים לזה יום השואה והגבורה כי לא רואים שם רק את המוות אלא גם את החיים..

 

[אנטיבס300]

וואיי איזו צמרמורות עשית לי.

 

[פגית]

אוכל

אני מנסה להכין מנה שבמקור היא עם עוף, רק עם טופו, מין פשטידת כרוב כזו, מעניין איך יצא..

משהו טעים מתבשל אצלכן? תחלקו, אל תהיו כאלה

 

[עדושית]

מנסה להכין מתכון מאולתר

של עוגת שוקולד עם תפוזים מסוכרים..מעיין איך ייצא ..

 

[פגית]

שלי יצא לא מוצלח בעליל

אבל יש משהו מנחם בכרוב חם ואפוי, אז אני אוכלת אותו ללא הטופו..

בהצלחה עם העוגה.

 

[עדושית]

יצא לי נחמד, לא מעבר

אולי נסיונות זה לא הדבר הכי חכם?

 

[ellendili]

אמן לזה...

העוגת שאריות שלי יצאה דוחה שאין לתאר

א-ב-ל... היום עשיתי ממנה פירורים והוספתי שמנת מתוקה, חמאה ואגוזים וכל העיסה הזאת שודרגה לכדורי שוקולד חביבים ביותר

 

[עדושית]

דווקא ייצא לי סבבה, פשוט לא כמו שרציתי

וכן, כדורי שוקולד זה תמיד אחלה פתרון!

 

[פגית]

מצטרפת לכדורי שוקולד!