ספרי ילדות
בשרשור תוכניות הטלוויזה אין לי מה לתרום כי גדלתי בבית חרדית (חסידות גור) וטלוויזיה היתה משו משוקץ שאסור היה אפילו להזכיר את קיומה
אבל, הבנות שלי תוכלנה לתרום כשתגדלנה.
אבל, ספרים, למרות הקיצוניות החברתית, אמא שלי היתה תולעת ספרים, ובזמנו גם בספרית בית ספר גור היו הרבה מאד קלאסיקות כלליות לילדים ולנוער.
והנה החביבים עלי במיוחד:
האסופית- אני חוששת שאני בשלב שבו אם תפתחו עמוד אוכל לצטט את המשך המשפט שיקריאו לי.
הנערים מרחוב פאל
כל ספרי אריך קסטנר ובמיוחד "אורה הכפולה"
אוהל הדוד תום.
נער הפלדה
נסיכה קטנה, סוד הגן הנעלם והנסיך האבוד.
כל סדרת ג'נינגס (עוצי, על קולי, אררפפ)
נשים קטנות- אגב, נשים קטנות רק לפני כמה שנים כשראיתי את הסרט נרפאתי מהכאב על בחירתה של ג'ו בפרופסור באר במקום בלורי, כי הוא פשוט מקסים בסרט. עד היום אני נוטה מדי פעם להורות לחברי "תתודה טדי נערי"
שלשת המוסקטרים
באין משפחה, בחיק המשפחה, פירנה.
כל סדרת "בית קטן בערבה" - לא תרגמו משום מה את האחרון לעברית ויום אחד אנסה למצוא אותו באנגלית ולקוראו.
דני דין, גלילה רון פדר- במיוחד את הסדרה שלה על גיבורים אלמונים.
היידי.
אבא שלי אסר עלי לקרוא ספרות ישראלית חילונית בכל תוקף כף שקראתי ספר אחד בלבד מסדרת "חסמבה" בסתר, התגליתי ונענשתי, אבל לא במיוחד אהבתי את הספר כך שלא המשכתי לקרוא.
עד כאן בינתיים
ואם כבר, גם בספרות החרדית היו כמה ספרים שאהבתי:
מלכודת. סדרה של אבנר גולד בת שבעה ספרים. היבשת השביעית. (לא היו הרבה ספרי ילדים טובים לילדים ונוער לפני עשרים שנה, אולי היום, המצב השתפר בתחום.