חדש

RenanaD

New member
חדש

וזה הולך להיות ארוך וחופר במיוחד


לא הייתי כאן פול זמן, נחשו למה... יפה, לימודים! הפתעה גדולה. זוכרים שסיפרתי לכם על הסמינריון? שהייתי צריכה לקחת מאמר (מדעי, באנגלית) ולהרצות עליו מול המרצה וכל הכיתה, וחוץ מחובת נוכחות כל הסמסטר - 45 הדקות האלה הן 100% מהציון בקורס?
אז היה לי את זה ביום ראשון שעבר ב-10 בבוקר. כלומר, היה צריך להיות, אבל גם ב-10:30 המרצה לא היה בכיתה. התקשרנו למזכירות ואמרו לנו ללכת, ורק יותר מאוחר הצליחו לתפוס אותו ולגלות שהוא היה כ"כ חולה אנוש מסכן שהוא פשוט לא הצליח להתעורר בבוקר ולהודיע שהשיעור מבוטל! באמת, רחמנות... אבל יום אחרי זה הוא נרפא באורח פלא וכבר הגיע לאוניברסיטה. נפלא

אז חברה שלי (שהיתה אמורה להרצות לפני) ואני נדפקנו ממש, כי כבר סוף הסמסטר והיינו חייבות להציג לו כדי לקבל ציון, אבל אין מתי ואף אחד לא יישאר לשעות מחלקה רק בשביל להקשיב לנו. לאנשים יש חיים וחוסר זמן תמידי.
אז בסופו של דבר הרצינו יומיים לאחר מכן, בערב, רק מולו ומול עוד חבר חמוד מהמחלקה שהתנדב וחברה טובה (שהיתה חייבת ללכת באמצע ההרצאה שלי בגלל אירוע). התבאסתי רצח שלא כולם היו, כי המצגת שלי היתה מושלמת! מושלמת! הרציתי על נושא מעניין (התפלת מים), עשיתי את זה מעניין, השקופיות היו טובות, שילבתי תמונות משעשעות מדי פעם (ידעתי כבר שהמרצה אוהב את זה), שני סרטונים נחמדים שמראים איך המערכת בנויה, וגםםםם ניסוי. אשכרה עשיתי ניסוי באמצע ההרצאה, כדי להדגים שהפואנטה שלי עובדת!! ואף אחד כמעט לא ראה את זה

בקיצור, בהרצאה הראשונה של חברה שלי המרצה כל שניה עצר אותה וחפר לה בשאלות. גם לי הוא עשה את זה בהתחלה, אבל אז הוא ראה שכל דבר שהוא שואל מופיע בדיוק בשקופית הבאה, וגם היה משהו שאמרתי והוא טען שאני טועה והחברים חיפשו באינטרנט באמצע ההרצאה - וראו שאני הצודקת. אז הוא הבין עם מי יש לו עסק ופשוט לא פתח את הפה יותר במשך כל ההרצאה. ומסתבר שעשיתי את זה כ"כ טוב, שאפילו בשקופית בסוף שכתבתי "?Questions" הוא אמר שאין לו כלום! והוסיף מלא פעמים שהיה "אקסלנט!" (הוא צרפתי ומדבר עברית-אנגלית מעורבת) ושאני מרצה מעולה ושהשלב הבא זה רק להרצות באנגלית והכל מושלם (שתכל'ס, להרצות באנגלית זה מה שהולך לקרות בהמשך התארים, אז הוא התכוון שעשיתי את המקסימום האפשרי כרגע).
בקיצור, הלך לי ממש טוב ואני מתה שהוא יפרסם כבר ציונים



הלאה.
היום נגמר הסמסטר!!!!!!!!!11!!!אחדסולמיתאחדאניהוזה!!!1
וואו. כ"כ התרגלתי כבר לכל המעגל הזה של לימודים-מבחנים-יום חופש-לימודים-מבחנים וכו', שאני לא קולטת שאחרי המבחנים הפעם הולך להיות חופש אמיתי. נכון, סגרתי תואר שני, בלה בלה, אבל זה אחרת לגמרי! אומג! אני מסיימת תואר ראשון!

היה כ"כ כיף השבוע להגיד על כל דבר שזה "בפעם האחרונה"... "שיעורי בית אחרונים", "הרצאה אחרונה", "תרגול אחרון", "צילומים אחרונים". זה כ"כ כיף!
יאללה, אני מתחילה לספור אחורה. נשארו לי:
- 4 תרגילים להגשה (הדדליין עוד שנתיים וחצי בערך, אבל אני רוצה להיפטר מזה כמה שיותר מהר)
- 2 עבודות גדולות (התחלה תיאורטית של פיתוחים פיזיקליים-מתמטיים כאלה, ואז להכניס הכל לאיזו תוכנה במחשב ולעבד את זה שם)
- 5 מבחנים (שבהשוואה ל-10 בערך שהיו לי בסמסטר הקודם, זה נראה לי פינאטס
אבל זה לא, כי טוב שלא הקשבתי כמעט לשום הרצאה/תרגול הסמסטר ויש לי המון פערים להשלים מהר
)
- לשבת רגל על רגל ולהגיד "פיניטו לה קומדיה"




ועכשיו נתייחס קצת אליכם

נתחיל מהדס - אומגגגגג תהני עם אלאניס! האאא! אני כ"כ שמחה בשבילך
תראי לה את הקעקוע וכמעט תפלי ותחזרי כדי להדגים לנו ולהצחיק אותנו

איילת - ברוכה השבה!!!
תעשי לעצמך נחיתה רכה, עם כל הבאסה של החזרה... ואני לא יודעת מה איתך, אבל אני הייתי הורגת את אחותי אם היא היתה עושה דבר כזה
קיבלת אוטו, תחזירי אותו במצב שקיבלת! מה זה אמור להביע, "לנצל אותו כמה שרק אפשר"? הלו, הוא שלך! את גם אמורה לרצות אותו עכשיו, ובמצב תקין! פפפ

ליאורה - אפשר בבקשה לשמוע חוויות איך היו הטיסה והמפגש?! בשביל מה אנחנו פה, אם לא בשביל לשמוע את מה שיש לך לחלוק?

לילך - בהצלחה בחיפוש העבודה!

רייצ'ל - סחתיין על ה-94! יא חתיכת גאון מוצלחת שכמותך
מעכשיו רק ציונים כאלה! את שומעת?! וגם כל הכבוד על הלופה, סיימת אותה ממש מהר. תראי בהזדמנות! על המבצע שלהם שמעתי הרבה יותר מדי פעמים, כ"כ חפרו במיילים שכמעט יצאתי מרשימת התפוצה, ובכל מקרה גם חברות שלי הדפיסו כבר את האלבום כך שאין לי מה להזמין כרגע... ודבר אחרון - אילת
יש חדש עם זה?
דפע - אני בספק אם אוכל לבוא למפגש... אבל מההתחלה אמרתי את זה
תקבעו ונראה. ואל תתמרמרי יותר מדי, גם תקופת המבחנים הזו תעבור בסוף כמו הקודמות
משהו התקדם עם הדירה?
מעין - תפוז חסום בסין
ומזל"ט על ההחלטה על שנה הבאה
פייגי, מה את כבר מבאסת אותה

נראה לי שזהו... סליחה אם פספסתי מישהו/משהו!

אהבתי את ספוילר הליהוק ל-"דקסטר". חייבת להשלים בהזדמנות את כל העונות שנשארו לי...
ומה נסגר עם כל התאונות וחירובי המכוניות בפורום בזמן האחרון
 

Rachel47

New member
חחח אשתדל להביא רק ציונים כאלה!!

אממ אני סימנתי בכל מקום שאני לא רוצה לקבל מהם עלני פרסומת
מקווה שלא שכחתי איזה מקום


מבחינת אילת
אין עוד חדש
כרגע נראה שזה לא יקרה בסופו של דבר
אבל עדיין לא בטוח ב100% כי לא החזירו לנו תשובה רשמית..
 

limors2

Well-known member
אני רוצה לטוס לעוד כנס בנובמבר


השחקנית הראשית מהעונות הראשונות אמורה להיות בו (אלא אם היא תבטל), השמועות אומרות שהשחקן הראשי (דייויד טננט!!!!!) מעונות 2-4 רוצה להגיע, ובכלליות כנסים זה כ"כ כיף. אז אני חושבת שאני אקנה כרטיס ובנתיים אחסוך כסף לכל השאר.

כתבתי חפירה סופר ארוכה בקובץ שחלקו פורסם בפורום דוקטור הו אבל אני בטוחה שרובה לא תעניין אתכן (כי הרחבתי בעיקר על הכנס עצמו). אז בקיצור- טיסות זה ממש ממש כיף (ההמראה!!!!! איך אנשים מפחדים לטוס? זה אדיר!!
), וויקד היה כ"כ מדהים שבכיתי טיפה בשיר הראשון (
), האנדרגראונד בלונדון ממש כיפית ונוחה לשימוש, זה ממש נחמד ששחקנים נדחפים לך לשיחות ומדברים איתך ואז זוכרים אותך כל הכנס ואומרים לך "שלום" ו"all the way from Israel!", וכנסים זה חוויה. אני לא בטוחה שאני אוהב כנסים גדולים כמו קומיקון אחרי הכנס הזה, כי מה שהיה טוב בו זה שהוא היה הרבה יותר קטן ואישי והשחקנים ישבו איתנו בשעות הפנאי שלהם. בכנסים גדולים הכל כ"כ המוני וכרוך בתורים של שעות ארוכות לכל דבר.
ואתן חייבות ללכת לכנס כלשהו!! להיות במקום שבו כולם נמצאים שם כי בדיוק כמוכן הם מתים על הסיבה שבגללה הגעתן זו פשוט חוויה אדירה.
ולגמרי שווה את זה שרק עכשיו חוזר לי הקול, אני משתעלת בטירוף ומצוננת כאילו אמצע החורף בחוץ.


והידד לך על סיום הסמסטר!!
ולדפי על החוזה!!
 

Kill Bernard

New member
נראה לי שאחרי ההצלחה של הניסיון הראשון שלך,

יש לך כל סיבה בעולם לרוץ לכנס נוסף מהר ככל האפשר

אני בעד!
 

limors2

Well-known member
ואם מישהו בכלזאת רוצה לקרוא את החפירה:

טרום כנס-מסתבר שלמרות שאגד אומרים שהאוטובוס הראשון לי-ם הוא ב5:55, היה אחד לפני שתפסתי כי לא רציתי להסתכן בלפספס אותו. אז הגעתי לי-ם ב6 והייתה לי חצי שעה לחכות למונית שירות שלי. שהגיעה בול בזמן. אבל הרבה מהנוסעים האחרים שנסענו לאסוף עוד לא היו בחוץ אז התעכבנו. ואז היה פקק קטן. הגעתי לנתבג רק שעתיים וקצת לפני הטיסה שלי ונתקעתי כל פעם בתור הכי ארוך להכל, ואחד מהעובדים שם הלחיץ אותי ואמר "למה הגעת כ"כ מאוחר? טוב במקרה הכי גרוע יקראו לך בכריזה ואולי יחכו לך". אבל הוא סתם אמר שטויות, הגעתי 10 דקות שלמות לפני שסגרו את השערים של המטוס! ככה פשוט לא הייתי צריכה לחכות שום זמן מיותר (מלבד התורים) או לבזבז זמן וכסף בדיוטי פרי.לטוס זה מגניב!! למה זה מפחיד אנשים? כשהמטוס פתאום תפס תאוצה והרגשתי את הלחץ שדוחף אותי אחורה לתוך המושב ואז הוא התרומם ופתאום כל הנוף הפך למושלם.... אחד מהדברים הכי כיפיים שחוויתי. כל הטיסה ישבתי עם הראש תקוע בתוך החלון והסתכלתי החוצה.כשנחתתי הלכתי ישר לדירה בצ'לסי שישנתי בה. ממש הסתבכתי בדרך, כי מסתבר שבאזור שם יש גם שמות לרחובות וגם לקבוצות של הבניינים. אחרי טיול ארוך מצאתי סופסוף את הבניין שלה אבל היא לא הייתה בבית אז נאלצתי לעשות שיחה של דקה מהקו הישראלי שלי. אני מפחדת לראות כמה זה יעלה לי. מסתבר שהיא שלחה לי מייל (שלא יכולתי לראות בלי אינטרנט) שהיא תבוא לאסוף אותי מהתחנה, אני מקווה שהיא לא חיכתה לי שם יותר מדי זמן
היא הייתה ממש נחמדה וכיוונה אותי לאטרקציות תיירותיות באזור שאני אוכל להספיק לראות בזמן המצומצם שלי לפני וויקד (!!!). לא ממש הספקתי את כולן כי מסתבר שאם לא שותים מלא לפני ובמהלך טיסה ארוכה הראש רוצה להתפוצץ, ולא שתיתי כלום. רק אחרי, בדירה שלה. 3 בקבוקי מים ברצף. וזה קצת הקשה עלי לתפקד כשהייתי צריכה ללכת ברגל בלונדון. הו וול.וויקד היה מדהים. כ"כ. הדבר הכי מושלם שחוויתי אי פעם.היה לי מוזר שרק הסתכלו על הכרטיס שלי לכניסה ונתנו לי ללכת למצוא את המקום שלי ולהתיישב בו לבד. נחמד שמאמינים בך ככה
אבל הבריטים לא מתורבתים. מי יושב באולם תיאטרון ושותה בירה???אז ישבתי והתרגשתי לי וחיכיתי שהמסך יעלה, וכשהוא עלה.... וואו. זה היה מדהים לראות את הדבר שאני מכירה כ"כ טוב, לייב על הבמה. וכ"כ מקרוב שיכולתי לשים לב שאחת מהשחקניות הראשיות יורקת מלא מדי פעם כשהיא שרה
והשחקנית של גלינדה הייתה כ"כ טובה!!! נכון שזו דמות שכל מילה ותנועה שלה מתוכננות מראש ומבוצעות ע"י כל השחקניות בכל ההפקות בכל המקומות, אבל היא עדיין העבירה הכל בצורה כ"כ טובה!!! בשיר הראשון כ"כ התרגשתי להיות שם שאפילו בכיתי קצת
וכלום לא הרס את השלמות של הערב. גם לא זה שניקרתי קצת לקראת הסוף, ומדי פעם פקחתי עיניים ותהיתי איך השחקנים הגיעו לצד השני של הבמה. מבאס, אבל לא הורס.כשהכל נגמר חיכיתי באזור טיפה בתקווה שכמו בארץ השחקנים יוצאים ואפשר לסגוד להם, אבל לא ראיתי סימנים לזה והייתי ממש עייפה. אז חזרתי לאנדרגראונד (אני מתה עליה!!! כ"כ מהירה וקלה ונוחה ומושלמת), חזרתי לדירה שנשארתי בה והלכתי לישון.כנס, יום ראשון-הגעתי למלון די מוקדם ולא יכולתי עדיין לעשות צ'ק אין בחדר, אז ישבתי בבר והכרתי כמה אנשים עד שפתחו את ההרשמה לכנס. היה טיפה לא מאורגן כי היינו צריכים להירשם ל2 מקומות- גם לכנס עצמו וגם לתמונות עם השחקנים. תיאורטית היינו אמורים להגיע להרשמה של הכנס ואז לחזור לתור כדי להירשם לתמונות, אבל הכל היה נורא מבולגן ויצא שחיכינו יותר. לא נורא.אחרי ההרשמה והפסקה קטנה עמדתי במלון עם כמה אנשים ודיברנו בינינו לבין עצמינו וחיכינו שהכל יתחיל. פתאום מארק שפרד נעמד לידינו, יישר את עניבת הפרפר של מישהי ואמר "זה התפקיד שלי, ליישר עניבות פרפר", ופשוט נכנס לנו לשיחה והתחיל לדבר איתנו
הוא היה סופר נחמד ומצחיק ושאל מאיפה אנחנו, ואמר שיש לו משפחה מרוחקת בת"א ובחיפה. אמרנו לו לבוא לכנס בארץ והוא אמר שהוא ישמח, אם יזמינו אותו! אז אם מישהו עם הכוח לעשות את זה קורא את ההודעה שלי.... לטיפולכם.הוא היה כ"כ נחמד שלמרות שתכננתי להצטלם רק עם מאט (התמונות עם כל שחקן עלו 15 פאונד ועם מאט 20) ברגע שהוא הלך קניתי כרטיס כדי להצטלם גם איתו.נכנסנו לאולם לטקס הפתיחה, שבו המארגן אמר כמה מילים והציג את האורחים שכבר הגיעו (כולם מלב מאט סמית' שיגיע רק ביום האחרון, השחקנית ששיחקה את ג'ני והשחקן של ניקסון). אחרי זה עברנו לאולם אחר עם שולחנות גדולים והתיישבו בהם בקבוצות, והשחקנים (והכותבים של הקומיקס/ספר, אסור לקפח אותם!) עברו בין השולחנות ויישבו בכל אחד כמה דקות, מדברים איתנו ועונים לשאלות. כל מי ששמע כמה רחוק הגענו (גליה ואני מהארץ, מישהי ואבא שלה שישבו איתנו מאריזונה) ממש התלהבו. חוץ ממארק שכבר זכר מאיפה בנו ולא שאל שוב, וסתם דיבר איתנו.כל הקטע הזה לקח הרבה זמן ובסופו מתתי מעייפות, אז ויתרתי על המסיבה שאחריו/הישיבה בבר עם אנשים והלכתי לישון.היום השני-היום התחיל עם תמונות עם השחקנים. בגלל שהייתה לי רק תמונה אחת עם מארק (שקיבל אותי ב"Hello stranger" וחיוך של "אני זוכר אותך") סיימתי נורא מהר ויכולתי לעבור לחתימות ואז לתפוס מקום מעולה בשורה הראשונה באולם של ההרצאות.בשלב של החתימות עברנו אחד אחד באולם וקיבלנו חתימה אחת מכל אחד, ואם רצינו אחת נוספת יכולנו לקבל אותה ב10 פאונד. אז ויתרתי ונשארתי עם האחת. החתמתי את כולם (מלבד מארק שחתם לי על התמונה איתו והשחקן של ניקסון שהגיע רק ביום הבא ולא היה לי כח לעמוד בתור איתו) על הפוסטר של הכנס ועכשיו אני צריכה למצוא מקום לתלות אותו. ואולי לעשות לו למינציה כדי לשמור עליו. כי הוא ממש יפה ו(כמעט)כולם כתבו הקדשות קטנות!וכריסטינה, ההיא ששיחקה את החיילת וממש התלהבה מזה שבאתי מהארץ- היא זכרה אותי! כשהיא ראתה אותי מתקרבת לשולחן שלה היא ישר אמרה "all the way from Israel!!!" אז זה היה ממש נחמד
אחרי החתימות, שיחות עם האורחים. השיחה הראשונה הייתה של ג'ים סוולו (?) וטוני לי, הכותבים של הספרים וחוברות הקומיקס של הסדרה. הם נורא מצחיקים, וממש מעניינים. אני לא זוכרת יותר מדי מה הם אמרו אז תצטרכו לקוות שהזיכרון של גליה יותר טוב משלי
בהתחלה ראיין אותם מישהו שלישי שישב איתם על הבמה, כותב בבלוג כלשהו אאל"ט. אחרי השיחה הראשונית עברו לשאלות עם הקהל, והייתה שאלה אחת שחזרה על עצמה עם כמה אורחים- במי תעדיף להילחם, ברווז בגודל סוס או 5 סוסים בגודל ברווז. ויש חשיבות לזה בהמשך!השיחה הבאה הייתה עם פרנסיס ברבר (מדאם קובריאן) וכריסטינה צ'ונג (החיילת מA Good Man Goes To War). בגלל שהן עלו לבד הן ישר עברו לחלק של השאלות מהקהל. שתיהן היו נורא נחמדות וגם עכשיו אני לא זוכרת מספיק ממה שהן אמרו כדי לחזור עליו.השיחה הבאה הייתה של דן סטארקי (הסונטארן) וסיימון פישר בקר (האיש הכחול). איתם אני כן זוכרת חלק מהשיחה, כי הם דיברו על תהליך האיפור המייגע. שעות ארוכות בכל פעם!!אחרי ההפסקה הגיעה ה-הרצאה של היום- מארק ומורגן שפרד (AKA אבא שלו). בשונה מהאורחים מארק החליט שלא בא לו לשבת על הבמה, אז הוא עבר להקפות של האולם וגרם לאבא שלו להצטרף אליו. השיחה שלהם הייתה הכי מצחיקה, כי מארק לא סתם ענה לשאלות. הוא העיר על כל אחת ואמר "איזו שאלה מטומטמת, אני לא עונה לזה!" לאחרות (ואז ענה) והציק לאנשים שהתחשק לו וירד על השמיעה ועל התשובות של אבא שלו. אבל מה שהפך את השיחה שלהם לטובה במיוחד ואותו לעוד יותר מושלם הייתה התשובה לשאלה בסגנון של "מה ההבדל בין משחק בתיאטרון לטלווזיה ומה אתה מעדיף". הוא אמר שבתיאטרון הפידבק מהקהל הוא מיידי, ובטלווזיה אתה מייצר משהו על בסיס אמונה שיאהבו אותו, כי אף אחד לא יראה את מה שעשית לכמה חודשים ואין לך מושג איך הם יקבלו את זה. ובגלל זה הוא כ"כ אוהב כנסים, כי זה המקום שבו הוא מקבל את כל הפידבק החיובי ואת כל האהבה מהקהל.אני אוהבת אותו.השיחה הבאה הייתה עם נב מקינטוש וקתרין סטוארט, ששיחקו את הסולוריאן(יות) ואת ג'ני, המשרתת++ שלה. גם הן (נב) דיברו על תהליך האיפור המייגע (נב בקושי יכלה לאכול והיא הצטערה שלא פשוט מעכו לה הכל והביאו לה לאכול דרך קשית
) ועל כמה שכיף לעבוד בסדרה. מישהו מהקהל שאל אותן אם הן היו רוצות ספין אוף של הדמויות שלהן והן מיד קפצו ואמרו שהרבה אנשים רוצים את זה וגם הן ממש רוצות. אז כולם מחזיקים אצבעות!כשהשיחה שלהן הסתיימה הייתה הפסקה ואחריה תחרות תחפושות. אנשים השקיעו בטירוף! לדעתי מי שהיו צריכים לנצח הייתה קבוצה של הטארדיס+11 הדוקטורים, אבל מישהי שהתחפשה למדאם ואשטה ניצחה. לדעתי 2 מהשופטות היו קצת משוחדות בקטע הזה
אה! הברווז. אחת מהתחפושות הייתה ברווז בגודל סוס
<img src="http://timg.co.il/f/Emo6.
 

limors2

Well-known member
המשך

מסתבר שמי שהציק לאורחים עם השאלות על הברווז הכין את השטח לקראת התחפושת שלו. כולם ממש צחקו
וטוני וג'ים אמרו שעכשיו הם רוצים להילחם איתו ולגלות את התשובה לשאלה.
אחרי שהתחרות הסתיימה הייתה עוד מסיבה, שגם אליה לא הלכתי. יצאתי עם מישהי לעשות סיבוב בבר לראות אם יש שם אנשים מעניינים ומארק ישב שם עם קבוצה של אנשים, וכשהוא ראה אותנו הוא אמר לנו להצטרף. ישבנו בשולחן לידם ולא ממש היה לנו איך לתקשר איתם (או סיבה לתקשר כי מסתבר שהם כבר כולם מכירים אחד את השני), אז בסופו של דבר פשוט הסתובבנו והתחלנו קבוצה של עצמנו. מי צריך את מארק!

היום השלישי- יום מאט סמית'!!!
בגלל שהרבה אנשים הגיעו רק ליום הזה (בגלל מאט) כל השיחות התחילו רק בצהריים והבוקר הוקדש לתמונות וחתימות עם מאט. התור לתמונה עם מאט התקדם בצורה די מהירה (ומלחיצה אני לא בנאדם שאוהב להצטלם, הופתעתי לטובה מכמה מגניבה התמונה איתו יצאה!!!) והיה כיף לראות את התמונות שלו עם האחרים. למרות שהוא היה נראה סופר עייף הוא לחץ יד/חיבק את כל מי שרצה, אמר שלום ושאל מה נשמע ואחרי התמונה אמר שהיה נחמד להכיר אותם. כפרעליו.
אחרי התמונה היה לי קצת זמן לשרוף לפני החתימות איתו, אז הלכתי לתפוס מקום באולם של ההרצאות. שורה ראשונה, ממש ממש באמצע. המקום הכי טוב שיש! הוא היה שווה את הלחץ של "מתי לצאת לחתימות ואיפה האלה שאני מחכה להן הם צריכים להגיע ולעזור לי לשמור על המושבים כי אנחנו לא אמורים לשמור אבל אני עדיין רוצה כי אלה מקומות מעולים!!". בסופו של דבר יצאתי במהלך השיחה הראשונה (עם מישהו שמתעסק עם תסריטים. אני לא זוכרת בדיוק מה הלך שם כי לא הייתי מרוכזת בכלל. אבל כן היה קטע טיפה מביך וממש מצחיק בהתחלה כשהם אמרו שאם יש שאלות להתקדם למיקרופון ואמרתי שלא צריך כי בקושי היו שם אנשים
הם [הוא והמראיין שעלה איתו] אמרו "טוב מהשאלות שלך אנחנו מתעלמים!
) כשהאנשים ששמרתי להם מקומות התחילו להגיע ועמדתי בתור למאט. ששוב לא היה נורא. לפחות בקטע הזה הם היו מאורגנים בצורה ממש טובה!
כשחזרתי לאולם זה היה באמצע השיחה של ג'ים וטוני (לכולם הייתה שיחה נוספת ביום הזה). הם שוב היו מצחיקים ומעניינים אבל אני שוב לא זוכרת כלום. אחריהם הייתה שיחה עם נב, קתרין, סיימון ופרנסיס וגם איתה אני לא זוכרת כלום

ואחריהם השפרדים, שוב!! והשחקן של ניקסון. בהתחלה מארק הראה שוב סימנים של "אני הולך להקיף את האולם ולא לעשות לכם עבודה קלה אם אתם רוצים להסתכל עלי כשאני מדבר" אבל בסופו של דבר הוא פשוט עמד וטייל מול השורה הראשונה, רוב הזמן. שזה אומר מולי. דאגתי כמה פעמים שהוא יתקל ברגליים שלי ויפול
הוא היה מצחיק ונפלא שוב.
ואחריהם.. *תופים*.... מאט סמית'!!! הוא עלה עם המארגן של הכנס ששאל אותו שאלות, ואז עברו לשאלות של הקהל. מאט היה ממש נחמד לכולם, במיוחד לילדים. הוא חייך מלא והיה סופר מגניב ופלט כמה דברים שייתכן שהוא התחרט עליהם אח"כ- אזהרת ספוילר!

שאלו אותו מי המפלצת האהובה עליו והוא אמר שחיילי הקרח. מישהו אמר שגם אורחים אחרים דיברו עליהם ומעניין שעוד לא התייחסו עליהם בסדרה החדשה אם הם כ"כ אהובים, ומאט עשה סוג של "אה כן?" ופתאום שתק וחייך חיוכים נבוכים של "אופס אמרתי משהו שלא הייתי אמור לומר". גם כששאלו אותו מה הוא חושב על המראה החדש של הדאלקים הוא הסכים איתנו שהם איומים ואמר שאין לנו ממה לדאוג.
ועוד פליטת פה שלו הייתה לגבי הפרק הראשון שלו, עם אמיליה פונד. הוא אמר שקרה בו משהו שמתייחסים אליו בפרק האחרון של הפונדים ושרואים שסטיבן חשב על הכל גם אז. ואז חייך חיוכים נבוכים ואמר "שוב אמרתי יותר מדי".
סוף
ים.
בין לבין הוא גם גילה לנו שהוא באמת חושב שעניבות פרפר זה מגניב, ושהוא ממש לא חושב ככה על תרבושים. הוא הציק למופאט מלא ואמר לו "אני רוצה כובע, אני רוצה כובע" אז בסוף מופאט תקע לו תרבוש

והוא אמר שאלכס מדהימה ושהיה כיף לנשק אותה

ושאלו אותו עם מי יותר כיף לו לעבוד, עם קארן וארתור או עם ג'נה, והוא אמר שאי אפשר להשוות כי עם ג'נה הוא עובד רק חודש ואיתם הוא עבד 3 שנים. ואחרי זה כששאלו אותו מי המלווה האהובה עליו ביותר הוא דיבר על ריבר ואיימי ואז עמד לומר את השם של השחקנית של ג'נה (ועצר ואמר "אה אני לא יכול לומר את השם שלה, נכון? [ואני יודעת שהיו ספוילרים שאמרו מה הוא אבל לא קראתי אותם אז אני אודה לכם מאד אם לא תתייחסו אליו פה]), וזה עוזר לחזק אצלי את ההרגשה שהיא תהיה סופר מגניבה. הוריי!!!!
אחרי השיחה עם מאט היה את טקס הפתיחה. כל האורחים עלו ואמרו כל אחד כמה מילים על כמה שהם נהנו ומארק חזר שוב בקיצור על הדברים שלו מהיום הקודם, על כמה שכנסים זה כיף בגלל החיבוק הענקי הזה מהקהל. וזה מזכיר לי ששכחתי לציין שבאחת מהשיחות שאלו אותו אם הייתה לו טארדיס לאן הוא היה נוסע, והוא אמר "right here, right now." וחזר על זה כדי לחזק את האפקט. אוף. אני רוצה לראות אותו שוב

גם למסיבה (או קריוקי?) של היום הזה לא הלכתי, העדפתי לשבת בבר עם החברים מהכנס. היה ממש כיף וגם ממש עצוב כי זה היה קצת לפני הסוף
כולנו אמרנו שאנחנו חייבים לחסוך כסף לכנסים הבאים, וכל החדשים כמוני הסכימו שכנסים זה אדיר ושאנחנו לא מאמינים שלא היינו בהם קודם.
לאט לאט אנשים פרשו לחדרים שלהם לישון/לנוח לפני הטיסה, והכל נגמר
עד הפעם הבאה.
 

o0Invisible0o

New member
יאיי!!


נשמע מעולה!!

איזה הפוכות אנחנו בקטע של המסיבות - לא הלכת לאחת אפילו??
אני ישבתי בבר בדר"כ אחרי שמיציתי את המסיבה..
מצחיק.
וגם..היית כרטיס זהב, נכון? איזה שווה שורה ראשונה!
וmeet & greet! מגניב!
לי לא היו היתרונות האלה.
מי זאת גליה?? היא טסה איתך והכל או שנפגשתן רק בכנס? הכרתן לפני או לא?

אני גם לא מבינה אנשים שמפחדים מטיסות..זה נפלא.
החוויה של וויקד נשמעת מושלמת [למעט העייפות. ואוו, ביום של הנחיתה זה קשה..]
ולונדון שלא הספקת לראות יותר מדי - בשביל זה תצטרכי לטוס לכנס נוסף.


לגבי מה שאמרת על כנסים גדולים - לגמרי מבינה אותך!! הקטנים האלה כ"כ הרבה יותר שווים הבעיה היא שהטעם שלי אישית בעייתי - זה הגילד ומיינסטרים והגילד לא ממש באים להרבה כנסים באירופה ולטוס לארה"ב לכנס קטן זה כבר לא משתלם כי הטיסות הרבה יותר יקרות וארוכות אז עדיף להשאר לאורך זמן..אבל אממ כן. יואו גם לי בא עוד כנס.


כל הכבוד לך שנסעת! איזה יופי שנהנת מלא! היה נהדר לקרוא!
 

limors2

Well-known member
נכנסתי לכמה דקות בלילה הראשון.

מספיק כדי לראות שכולם רוקדים ואני לא הולכת לרקוד אז אין לי מה לעשות שם
זה והעייפות האיומה שלחו אותי למיטה. ובלילות הבאים היה לי יותר כיף לשבת בבר עם החברים משם!
והכרטיס זהב לחלוטין שווה את זה

גליה היא מישהי שקצת הכרתי וירטואלית מהפורום ומקבוצה בפייסבוק. היא התלהבה מהדיבורים שלי על הכנס והחליטה גם לבוא. בהתחלה תכננו לתאם אבל אז... זה לא יצא
אז נפגשנו פה ושם בכנס עצמו.

ונראה לי שגם בכנס הבא (טפו טפו טפו) לא יהיה לי ממש כסף לתייר בלונדון
אני אצטרך לטוס במיוחד.

ושוב תודה רבה וסגידה אינסופית ששלחת לי את הקישור!!!
זו הייתה אחת מהחוויות הכי מהנות שהיו לי בחיים, והכל בזכותך!
 

Rachel47

New member
יאיי!!

ואוי לא


יואו אני לא מאמינה שהמבחנים מתקרבים
בא לי למוווווווווווווווווווות!!!
 
עברתי טסט!! זוכרים בערך לפני שנה וחצי, שעשיתי טסט ראשון יום לפני הגיוס? וזה כמובן לא הלך הכי טוב...

אז חזרתי לזה בערך אחרי שנה ומשהו,
והיום עברתי טסט שלישי!

והייתי ממש לחוץ על זה כי הטופס ירוק שלי פג ב12.07..

קיצר כיף
 
תודה!
האמת שלא הייתי לחוץ לנהוג אפילו.. זה לא שיש לי לאן ממש
פשוט רצית לסיים עם זה
מה שבטוח שאני לא זז בלי GPS
 

RenanaD

New member
מזל"ט!


GPS זה נחמד, אבל תתאמן גם על יכולות הניווט שלך
 
מומלץ להכיר את הכבישים שאתה נוהג בהם

גם כדי שגם אם יגידו לך באיזה כביש יש פקק אז תדע לאן בכללי הוא נוסע, וגם לפעמים ה- GPS מראה רק דרך אחת, עדיף להכיר כמה דרכים...
 

o0Invisible0o

New member
וויז נפלא אך

הוא נהדר בתוספת ידע שכבר יש.
אם אתה לא מכיר כבישים אני מציעה להסתכל בגוגל מפס לפני שיוצאים ואז אולי לריב קצת עם וויז כי הוא לא תמיד בוחר את הדרך הקצרה ביותר/הכי פקוקה/שאתה מעדיף.
וחוצמזה, כנראה תטעה קצת בדרך...זה גם חלק מהלמידה.


זהו, סיימתי להיות אמא. מה זה? אמאל'ה הזדקנתי באמת.
 
בת'כלס צודקות... זה מה שכולם אומרים, אם אני אסתמך על GPS כל הזמן אני באמת לא אלמד כלום... אבל... זה מפתה.
 

LemonLimeLilach

New member
אל תקשיב להן לגמרי

וייז זה נפלא. אני נוהגת פחות משנה ועדיין מסתמכת עליו לגמרי. אם זה מקום רחוק ובלתי מוכר לי אני מציצה לפני זה במפה החיה של וייז באינטרנט כדי לראות ככה את הדרך בכלליות אבל הוא עדיין לא הטעה לי אותי. ותקשיב לו!! כל פעם שהוא מפנה אותי לדרך לא מוכרת ואני לא מקשיבה לו כי אני פחדנית שמעדיפה לנסוע בדרך המוכרת לי, אני מקללת את הרגע, כי אני נוסעת ישר לתוך פקק ענק שיכולתי להימנע ממנו


חוץ מזה שאני מפעילה אותו גם כשאני יודעת את הדרך כדי שאני לא אסע מתוך הרגל לאוניברסיטה
והאזהרות שוטרים/פקקים/תאונות מעולות.
 
למעלה