בדיוק...
אחרי ששבוע לא ממש אכלתי, אל תשאלו למה זה מה שהיה פשוט ככה ולא בכוונה,
הבוקר התעוררתי רעבה והכנתי אורז
אבל הייתי מוכרחה לצאת מוקדם ולהחליף את הפלפון החלופי בזה המתוקן מתוך חשש אמיתי שאם זה לא יקרה היום זה כבר לא יקרה עד אחרי יום כיפור וזה גורר קנסות וסתם לא לעניין.
בגלל שכמובן היו שניים שלושה, 5 - 10 אנשים לפניי בתור הספקתי להכנס לסופר בינתיים וגיליתי בתוכו יחידה נפרדת לחלוטין לכל מיני מזונות ספצ כאלה ותבלינים. אז ממה ששמעתי מהזאתי, (ככה היא מבקשת קוראת לעצמה זה לא אני), צ'יה זה מזון על והיה שם. היו לי 50 ש"ח בכיס זה הספיק לניירות אצה לסושי, רסק עגבניות, אורז, החריף הירוק ששכחתי שמו וגם גינגר כבוש שהולך ביחד. אה אה ווסבי. זה.
קיבלתי פלפון והתגלגלתי לחווה. שם חיכה לי האורז ואחרי שקראתי מהר את ההוראות על הדפים גלגתי דחוס ויצא סבבה. ממש קל ורק להרטיב קצת מים באצבעות על האצה וזה היה טעים.
אבל כל היום היתה עבודה מטורפת, וזה קרה בערך ב10 בבוקר. עד 1 הבנאדם, לא משנה כמה התרגל, נהיה רעב בלילה, שעון הכבד קוראים לזה אאל"ט, ואחרי אס אמ אס שקיבלתי ששחרר אצלי הרבה מועקה הכנתי צפטי שהפך לפיצה בלי גבינה. זה מתכון בזק של קמח לבן פשוט מלח ומים, עיסה שהופכת לבצק עם כף, ואחרי שמוסיפים קצת קמח אז ללוש יותר יבש, לזרוק למחבת על מינימום שמן ולזה מוכן להפוך תוך כמה דקות. הצד השני נכווה וכמעט זהו, על זה למרוח מעט רסק, צ'ילי גרוס, צ'יאה בהמלצת זאתי ומי שאוהבת זיתים ירוקים הולך יופי. עוד אופציה ממש מוצלחת זה טחינה לא מוכנה ישר מהקופסא עם קצת דבש או סילאן. מאחלת לכולן גם שנה נפלאה וגם את ההקלה שבמשהו שהוא גמור ומשחרר אותך מצילו ומכובדו.
