• פותח הנושא jwin
  • פורסם בתאריך

jwin

New member


סיפור מהספרים...( חג שמח לכולנו) -
ישבתי כבר במטוס, על יד החלון, בטיסת אל-על ממילנו לתל אביב. כבר עברתי את כל התשאול שאני מבין אותו, מעריך ומקבל אותו כאלטרנטיבה להתפוצץ באוויר או לחלופין להעלם לשום מקום...הגבול בין ה״נצרך״ לבין חדירה לרשות הפרט הוא אפילו לא דק! שאלות על שאלות על נישואין (כן!) ועל למה לא...ועם מי אתה חי...וארזת לבד ( לא! הזמנתי לובי במלון וארזתי תוך כדי אפנינג עם 200 אורחים...) ו״יש לך משהו להעביר״? (כן. מספר חפצים מדימונה ללונדון...) וממשיך הלאה. אין לי בעיה עם זה. יש לי בעיה עם רישום שיש להם שעשיתי בארץ צבא. שהייתי קצין. שאני קצין רפואה ברזרווה. שאני רופא הרבה שנים. שאני טס עימם המון. שאין לי רישום פלילי. שיש לי אזרחות ישראלית...
אז אני יושב בניחותה, משתדל שלא לראות את האירגון מסביבי, התיקים...וניגשת דיילת חמודה, גינגית גינגית, נעמדת על יד השורה שלי ולידה גבר מקסים ביופיו, שחום, מזוקן, בנוי לתפארה... - רב. על ידו הרבנית, אישה כבת 35 ״ערוכה״ ( על משקל שולחן ערוך ומוכן) לבושה ומסודרת עד אחרון הפרטים.
״סליחה״ היא אומרת לי הגינגית. ״אדוני מוכן אולי לעבור מקום״? מיד הסכמתי ( חשבתי לתומי שיש איזו בעיה) ושאלתי למה. היא הסבירה לי שהרב לא רוצה שאישתו תשב על יד גבר. התגובה הטבעית היתה - ישב הוא על ידי והיא תשב בכורסא של הפרוזדור. לא. הסיכון גדול יותר כי במעבר מסתובבים גברים, גבר שיכול...
הצעתי לדיילת שכבוד הרבנית תשב במקומי על יד החלון, בעלה בין שנינו ואני בפרוזדור ( ומגע עם גברים...) - לא עבר. הוא לא מוכן שהיא תשב בשורה עם נוכחות גבר (...״איזה גבר!...״) נוסף. אני מוכח לציין שאת כל השיח ניהלה הדיילת תוך שהוא לא מדבר אלי בכלל. כלומר אני קיים רק כדי שיבקשו ממני לקום, להעביר תיקים... ההתנהגות שלו, החוסר יחס עבר כל גבול של נימוס אלמנטארי כלפי אדם שאתה גורם לו איזו שהיא טרחה. אני מבין שאת הבקשה הוא העביר לחברה. אבל אני קיים! אני אולי לא כשר - אבל אני כאן ועכשיו.
לאחר התמוטטות כל המשא ומתן, תוך שעשוע ( אני חייב לומר!!) של הדיילת, פניתי ישירות לרב.
הודעתי לו שאני מסרב לפנות את מקומי. מחיתי בפניו שהעובדה שאני xy גנטי לא הופכת אותי מיד לרודף שמלות קרימינאלי. יעצתי לו, להבא, לקנות לעצמו סילון פרטי, או לחלופין לשטוח את בעיותיו לפני החברה בזמן קניית הכרטיס. לסיום, בקול ברור, שקט ושאינו מתלהם, עם מקסימום רספקט, הבהרתי לו שמגע עם השוקיים שלו מענין אותי כמעט עד איבוד חושים, ואם ״קרימינאל״ אז איתו ולא איתה!
הגינגית נהרגה מצחוק.
הרב כמעט נפל מהרגליים (הבין את ההפסד).
הרבנית המשיכה להיות באיזה שהוא מקום אחר...
חג טוב.
יהודה
 
כל הכבוד

אני מציב את עצמי בסיטואציה, ומעריך שהייתי מתקפל.
עכשיו אני מחזיק ממך יותר
 

aשרון

New member
יפה שלא התקפלת בפני החוצפנים האלו

דרך ארץ קדמה לתורה!!!

היית יכול לסבך יותר את העניינים ולדרוש בשל 'עוגמת הנפש', שדרוג למחלקה ראשונה ולחייב את הרב בהוצאות שוקולד לכלל יושבי המטוס.
 
למעלה