Sparkling Mermaid
New member
יש לי הפרעת אכילה מגיל מאוד קטן... הפרעת אכילה סלקטיבית ברמה שממש ממש מקשה על חיים נורמליים...
יש תקופות יותר טובות, יש תקופות פחות, יש תקופות שאני מנסה שוב לצאת מזה ולקבל עזרה, אבל זה כלכך מעייף...
ונמאס לי כל יום מחדש להתמודד מול זה. עד שסוף סוף מצאתי עבודה שנעים לי בה אני מסתכנת בלאבד אותה כי אני מאוד חלשה בגלל האי אכילה. כל יום שבו עברתי משמרת בלי להתעלף מש מפתיע אותי.
וזה לא שאני לא רוצה לאכול, אני רוצה, אבל אין לי מה. זה נשמע מוזר, אנשים לא מבינים את הקטע שלי - לא אנשים רגילים ולא מופרעי אכילה אחרים. אני רעבה, אני רוצה לאכול, אבל שום דבר לא קורץ לי, בגלל זה אני כמעט ולא אוכלת, וגם כשכן - הגוף כבר לא רגיל, כבד לו ואני מרגישה איך הכל עומד לי בגרון ובא לי להקיא. אני מוצאת את עצמי נכנסת לסופר, אומרת לעצמי שאולי יהיה שם משהו מעניין, אולי משהו יסקרן אותי, אבל כמו שאני נכנסת בידיים ריקות ככה אני גם יוצאת. ולמרות שאני יודעת מראש שסביר להניח שאני לא אמצא שם כלום, עדיין אני יוצאת דיי מאוכזבת. אני פשוט רעבה כל הזמן, מסוחררת כל הזמן... אין לי כבר כוח לשטויות האלה...