כמה הערות מניסיון
אני מניקה את כולם עד גיל שנתיים וחצי. בבית לא מקבלים שום בקבוק. במסגרת (והם במסגרת עד ארבע מדי יום) כן מקבלים. הבן הראשון קיבל חלב שאוב בבקבוק עד גיל שנה וארבע, ואז (אם אני זוכרת נכון) עברנו למעין תמ"ל ביתי - חלב שקדים/אורז+חמאת שקדים+2 כפות דייסה נמסה+מים חמים), עד שכבר לא היה זקוק לתוספת הזו (כלומר, עד גיל שנה וחצי בערך). הכל היה מצוין.
הבן השני התחיל לקבל בקבוק בגיל תשעה חודשים בערך, ובגלל מחסור בחלב שאוב (לא עמדנו בכמויות הפסיכיות שנוהגים לפטם אותם בגן) הכנו לו או את הדייסה הנוזלית האמורה, לדעתי רוב הזמן הדייסה היתה מבוססת על חלב אם - בקבוק של 150 מ"ל היה מורכב מ70 מ"ל חלב אם, 70 מ"ל מים, 2 כפות דייסה וחמאת שקדים.
בדיעבד, עד כמה שאני יכולה לדעת זו היתה טעות!!!
הילד ירד (!!) במשקל באותה שנה. אני מדגישה הוא לא רק ירד באחוזונים. משך חצי שנה הוא רק ירד במשקל ולא עלה.
בואתה תקופה עקבנו אחרי כמות המוצקים שהוא אוכל בבית ובגן, באיזשהוא שלב המצב השתנה, והוא התחיל לעלות במשקל. בעקרון לא מצאנו סיבה ברורה מה היתה הבעיה. רק בדיעבד הבנו שקיים סיכוי מאד סביר שהוא פוטם בבקבוקים האלה שהיוו תזונה לא מספקת, והם מלאו אותו ובאו על חשבון מוצקים.
אני לא יכולה להוכיח את זה, אבל זה נראה לי סביר. בכל מקרה היה ברור לי שאני לא חוזרת על זה.
כשנולדו התאומות שלנו והתקשיתי לעמוד בכמויות החלב שדרשו בגן ידעתי שאם לא תהיה ברירה אני נותנת להם תמ"ל (מה שלא נגעתי בו מעולם), ולא את התמ"ל הביתי.
צריך לזכור שכשהם מקבלים משהו בבקבוק זה "מפטם" אותם, בבקבוק בשונה מהנקה יש אובר פידינג!, זה עלול לבוא על חשבון ההנקות ועל חשבון המוצקים המאוזנים. התמ"ל על כל מגרעותיו לפחות מכיל את כל מה שהתינוק זקוק לו מבחינה קלורית וויטמינית (כמובן בהנחה שאין פשלות חמורות כגון סיפור רמדיה).
לעניות דעתי, תמ"ל ביתי הוא בסדר אם הוא בא לעיתים רחוקות, כמו שלא נורא אם הילד פעם ב-- לא אוכל כמו שצריך. על בסיס קבוע, משהו שמחליף ארוחה, הייתי מעדיפה תמ"ל ולא מסתכנת.
אגב, בסופו של דבר בזכות שאיבות מסביב לשעון הצלתי להשיג ליטר חלב מדי יממה, וגם התאומות לשמחתי לא נזקקו לתמ"ל. כך שאת כל זה אני כותבת מנקודת מבט של מי שלשמחתה גידלה ארבעה ילדים בלי טיפה של תמ"ל...
