בוקר טוב
זה ממש ממש לא קל
הכי קשה לנו לקבל את עצמנו כמו שאנחנו. בלי ביקורת, בלי האשמות, בלי שיפוטיות, בלי "הייתי צריכה לעשות ככה ולהגיד ככה...".
אין דבר קשה מזה. אבל רק על עצמך יש לך שליטה. על אחרים לא. לא תוכלי "לאמן" אחרים לכבד אותך או להעריך אותך. מי שבין כה וכה מרגיש כך - מרגיש, ומי שלא - אין לך דרך להכריח אותו.
לעומת זאת, על עצמך יש לך שליטה, ובכל מה שנוגע אלייך, יש לך בחירה.
תבחרי לאהוב את עצמך, להעריך את עצמך ולכבד את עצמך.
כשיהיה לך את עצמך, פחות תזדקקי לאישור מהסביבה, ובין כה וכה - הסביבה תשקף לך את הדרך שבה את רואה את עצמך.
אין שום סיבה לחשוב שזה "יעלה לך לראש", כי אין הכוונה לזה שמגיע לך הכי הרבה כסף, או את הגבר הכי שווה, או את המשרה הכי נחשקת. הכוונה לזה שמגיעה לך כל האהבה, ההערכה והכבוד שבעולם. ומדוע לא ?
אני לא יודעת מה בדיוק קרה אז בביה"ס, אבל אני יודעת, מניסיון אישי שלי, שאין טעם להמשיך ולבכות על מה שהיה ואבד.
אנחנו כל הזמן משתנים, מה שהיינו בביה"ס זה כבר לא מה שאנחנו עכשיו, ולכן מה שהתאים לנו בביה"ס לא בהכרח מתאים לנו עכשיו. כשיש לנו משהו טוב - אנחנו תמיד מפחדים שהוא יילך לאיבוד ועושים הכל כדי לשמר אותו, אבל שימי לב - שכשרק טוב לנו, והכל בסדר, וכל מה שאנחנו צריכים בין כה וכה נמצא - אנחנו נתקעים. לא מתפתחים, לא מתקדמים לשום מקום, לא משתנים...
ממה שהבנתי וראיתי כל הזמן מסביבי - זאת לא הערובה לאושר. להפך.
אז שוב, אני לא יודעת מה בדיוק קרה ואני לא רוצה חלילה לפגוע, אבל אני מאמינה שהכל קורה לטובה. כל מה שקרה עיצב את מה שאת היום, ומהמעט שאני זכיתי להכיר, זיהיתי בחורה אינטליגנטית, רגישה, לבבית, עם שמחת חיים ובעיקר...עם פשטות. פשטות, במובן הטוב, המקסים והנחשק (!!) של המילה.
יום טוב פיורי !!
עפרה עוד ניפגש בתקווה
