החייכן הזה לא קשור לכלום, אבל התחשק לי להתחיל איתו, ואולי הוא יעזור לי לשכנע מישהו מכם לעשות משהו טיפשי למדי אך בלתי מזיק, אני מקווה.
תגידו לי שאני מגזימה.
עכשיו פסק זמן, לתת למילים האלה להדהד.
בקול נמוך יותר, תגידו שאני טועה, ושמזל שהנגר עוד לא סיים את הארון והספרים עדיין לא מסודרים כי זה באמת ילדותי הרצון לזרוק את כל ספרי הבלשים, בטח ובטח בגלל סיבה כזאת. אולי זה המקום להמליץ לי על סוגה (נאמר לי בזמנו ש"סוגה" היא תרגום מטופש ל"ז'אנר", אבל אנחנו ממילא עושים עכשיו דברים מטופשים כמו לחלק הוראות מדוייקות איך לנחם בן אדם, אז זרמו איתי) ידידותית יותר, כזו שלא מתחשק לבעוט בגיבור שלה עמוק לתוך התיק הרפואי שלך ולקבור אותו שם.
שלב השאלה הפתוחה: האם השפעת הקנביס מתחילה לדעוך, או שהמנשם שחזר לעבוד והכבדות הזו של הגוף ורעד השרירים מהמאמץ זו כבדות פיברואית צפוייה של חורף?...
