paloma blanca
New member
איש וילדו הקטן טיילו יחדיו בשלווה ביער. בעודם הולכים ומתבוננים בפרחים המקסימים ובפרפרים הצבעוניים, מעד לפתע הבן ועיקם את רגלו.
"איייי !" צעק הבן בכאב.
"איייי...." ענה לו קול מסתורי מן ההרים.
הילד, שהופתע מהקול, הסתקרן וקרא "מי זה?"
הקול חזר וענה לו - "מי זה?"
מאוכזב ומעוצבן מכך שלא קיבל תשובה צעק הבן בכעס רב: "פחדן! מי אתה?!"
והקול שב וענה לו - "פחדן! מי אתה?!"
הביט הבן באביו בפליאה ושאל: "אבא, מה קורה כאן?"
"שים לב," השיב לו האב, וקרא בקול: "אני אוהב אותך!"
"אני אוהב אותך!" השיב לו הקול מבלי להתמהמה.
"אתה נהדר!"
"אתה נהדר!" השיב הקול.
הבן, שהיה מופתע מכל העניין, עדיין לא ממש הבין מה קורה.
הסביר לו האב: "אנשים נוהגים לכנות תופעה זו כ"הד".
אבל למען האמת יש לכנותה "החיים".
החיים כמו הד, תמיד מעניקים לך חזרה מה שאתה מעניק להם. החיים הם המראה של פעולותיך.
רוצה עוד אהבה? תן עוד אהבה!
רוצה עוד אכפתיות? תן עוד אכפתיות !
רוצה הבנה וכבוד? תן הבנה וכבוד !
רוצה שאנשים יהיו יותר סבלניים ואכפתיים כלפיך? הייה סבלני ואכפתי בעצמך.
חוק טבע זה חל בכל אחד ממישורי חיינו"
