היום שאחרי...
סיימנו את הלילה בסביבות שלוש, וחזרנו לבית הקטן שלנו.
הדבר שרציתי יותר מכל זה מקלחת. אז מקלחת משותפת של שעה וקצת החלפת חוויות, חפיפה טובה טובה, והופס למיטה.
קמנו מאוחר, והחבר הכי טוב שלו החזיר את הרכב (אנחנו, אגב, לא הורדנו את הקישוטים במשך כשבוע, וגילינו שהמון דלתות נפתחות לרכב חתנכלה
). החברה הכי טובה שלי, שנשארה לישון בקיבוץ בחדר אירוח, הצטרפה ואכלנו ארבעתנו ארוחת צהריים על טהרת שאריות-האירוע. היה טעים! החלפנו חוויות, צחקנו, היה ממש נחמד.
כשהם הלכו החלטנו שהגיע הזמן לספור את הצ'קים. קראנו את כל הברכות וסידרנו אותן בנפרד, עשינו רישום וחישוב, ושמרנו את הכסף בכספת של הקיבוץ למשך סוף השבוע.
בערב שישי נסענו לבית המלון שבו לנה כל המשפחה שלי, אכלנו ביחד, הוריו ואחותו הצטרפו ללובי ושם קצת שרנו, קצת רקדנו, הרבה חגגנו.
גם בשבת נסענו למלון ובילינו יחד בבריכה ובארוחת צהריים שווה.
החתונה הייתה ביום חמישי ולבנק הגענו ביום ג'. ניצלנו את היום הזה גם כדי להגיע למשרד הפנים ולהסדיר את הרישום.
בסופו של דבר היינו זקוקים לשבוע מנוחה נוסף והחלטנו להצהיר על "ירח דבש" בבית. היינו בים, אכלנו טוב, התנשקנו, התחבקנו, בילינו זמן איכות, וישנו המון!
הטיפ הכי משמעותי שלי: אל תוותרו על זמן איכות. תייצרו לכם כמה ימים של שקט אחרי החתונה, כי למען האמת זה פשוט מתיש.