ideopathic epilepsy, מדיטציה

yura87

New member
ideopathic epilepsy, מדיטציה

שלום לכולם.
זו הפעם הראשונה שאני כותב כאן. רציתי לשתף קצת מהסיפור האישי שלי, בתקווה שמה שלמדתי מניסיון ארוך שנים ולא הכי נעים עם האפילפסיה יהיה רלוונטי למישהו או מישהי כאן. וכמובן גם פשוט לשתף.
אז הנה אני מתחיל. יש לי אפילפסיה מגיל 14, כיום אני בן 26. לאחר ההתקף הראשון שלי אושפזתי בביה"ח, ובו עברתי את הבדיקות שאני בטוח שמוכרות לכם היטב, בדיקת דם, ct ו eeg. כל הבדיקת חזרו תקינות, אין לי מוקד ואין לי נז2 מוחי טפו טפו. רשמו לי טגרטול ושחררו אותי לביתי, כאשר עליי להגיע לביקורת אצל הנאורולוג מדי חצי שנה.
אבל מה, ההתקפים עדיין המשיכו, למרות שתכיפותם הייתה יחסית נמוכה מאוד(לעיתים אחת לכמה שנים), אחרי כל התקף שוב עשיתי בדיקת דם וeeg והבדיקות תמיד תמיד היו חוזרות תקינות. הייתי ממשיך בחיי כרגיל ולעיתים חוטף התקף פה ושם. כמובן שזה הערים עליי קשיים בהוצאת רישיון( הוצאתי רישיון בגיל 24) ובצבא, כאשר רציתי להתגייד ליחידה קרבית אבל מין הסתם לא נתנו לי.
לפני כשש שנים התחלתי לעשות מדיטציה על בסיס קבוע, ועברו עליי 5 שנים ללא התקפים כלל! עד אז, התקופה הכי ארוכה שלי ללא התקף הייתה כשנתיים מקסימום. כך שאני ממליץ לכם בחום לעשות מדיטציה, זה בהחלט עוזר בהפחתת ההתקפים, מנסיון. יש גם לא מעט מחקרים שמוכיחים את זה.
לפני כשנה, לאחר 5 שנים ללא התקפים, היה לי התקף, ואחרי כמה חודשים עוד אחד. עשיתי שוב בדיקת דם,eeg ו- mri. כרגיל, הכל יצא תקין. במקרה, אמא שלי היא רופאה שעובדת בבית חולים, היא הראתה את כל הבדיקות שאי פעם עשיתי מגיל 14 לאחד הנאורולוגים שעובד איתה. לאחר שעבר על הבדיקות בצורה יסודית, הוא הסיק סוג האפילפסיה שלי הוא מה שנקרא בשפה הרפואית, ideopathic epilepsy. זה אומר, שההתקפים מתרחשים אצלי עקב מתח נפשי, וזו בהחלט בעיה שניתן לפתור בטיפול פסיכולוגי. הלכתי לנאורולוג נוסף, וגם הוא הגיע לאותה המסקנה.
מאז, התחלתי בטיפול פסכולוגי ואכן נמצאה הסיבה להתקפים. במקרה הספציפי שלי זה מה שמכונה בעגה הפסיכולוגית, discharge, כלומר, פריקת מתח. וכמובן, אני עובד על הגורמים להצטברות המתח הזה.
מה שרציתי להגיד לפני שהתיישבתי לכתוב את כל המגילה הזו הוא, שאם יש כאן מישהו שסובל מהתקפים, אין לו מוקד ולא חבלה בראש, בקיצור, אם אין הסבר פיזיולוגי להתקפים, בהחלט שווה לברר אצל הנאורולוג המטפל אם יש אפשרות שאתם סובלחם מideopathic epilepsy. כמובן שכדאי מאוד לקבל חוות דעת של נאורולוג נוסף.
זה הכל, שתהיה לכולם שבת שלום וחג שמח! :)
 

חייםלוי

Member
מנהל
ברוך הבא


אפילפסיה אידיופתית היא אפילפסיה שהסיבה שלה לא ידועה. לחץ ומתח נפשי הוא טריגר ידוע להתקפים אפילפטיים ואכן רצוי להימנע מהם עד כמה שאפשר. אם המדיטציה מרגיעה אותך אז היא באמת עוזרת למנוע, אצלך, התקפים. לא אצל כולם זהעובד, לצערנו.
 

yura87

New member
תודה, וכמה הערות

תודה
באפילפסיה אידאופית הסיבה הפיזיולוגית אינה ידוע, כי היא לא קיימת. מכיוון שאף אחד מהסיבות לאפילפסיה( אי איזון כימי או חבלה במוח) לא מתקיים. נכון שלחץ ומתח נפשי הם טריגרים ידועים, אך אצל אדם עם אפילפסיה אדיאפטית, הם הטריגרים היחידים.
כפי שאמרתי קודם, הסיבה הפיזיולוגית להתקפים לא ידועה במקרים כאלו, כי מבחינה פיזית, הבן אדם בריא לגמרי. את הסיבה הנפשית לעומת זאת, בהחלט ניתן לאתר, להתחיל לעבוד עליה, ובכך, באופן הדרגתי ועם הזמן לעיתים אף אפשר לשהתחרר מהתלות בטיפול התרופתי לגמרי.
נכון שהמדיטציה מרגיעה ומורידה לחץ נפשי ובכך היא עוזרת למנוע התקפים במקרה הספציפי של אפילפסיה אידאופטית. אבל בנוסף לכך, היא גם, עם חלוף הזמן ובאופן הדרגתי משנה פיזית את מבנה המוח. המדיטציה אומנם לא מבטיחה למנוע התקפים לגמרי, אך היא בהחלט, עם הזמן מורידה את הסיכוי להישנותם ואף מורידה מעוצמתם ברוב סוגי האפילפסיה, וזה מוכח מדעית.
 

חייםלוי

Member
מנהל
כל דבר שיכול לעזור צריך להשתמש בו

אם מדיטציה עוזרת אז מי שרוצה שייעזר בה.
 

museMe

New member
ברוך הבא

הסיפור שלך דומה מאוד לשלי. חוץ ממספר הפרכוסים. שלושה פרכוסים פעם בחיצי שנה מגיל 25. ואז החליטו - אפילפסיה והתחילו לסמן אותי. תוך כדי תרופות היה ההתקף השלישי. כל הבדיקות היו תקינות - ואז החלטתי להפסיק לקחת תרופות ולטפל בטריגרים הנפשיים שאני משער שהם אלה שהביאו אותי לפרכס. חשדתי ב-PNES אך זה נשלל ע"י כל הנוירולוגים שראיתי. על כל פנים, נגד ההמלצה של כל נוירולוג שפגשתי, החלטתי להפסיק ליטול תרופות ומאז, טפו טפו, ובעזרת הרבה עזרה, אני כבר לא מפרכס קרוב לשנתיים פלוס.

תרגיש טוב וברוך הבא!
 
תודה על השיתוף

וגם ל-yura.
אני רוצה להוסיף שיש לי בן שאובחן כאפילפטי, ולמרות שיש לו מוקד ב-EEG אני משוכנעת שהטריגר הוא קודם כל נפשי-רגשי.
ההתקפים שלו במרווחים קבועים של חודש, כמעט במדויק. הנוירולוגים שדיברתי איתם לא יודעים להסביר למה זה כך.
יש לו בנוסף להתקפים גם מדי פעם התקפי זעם, בעיקר בדברים שקשורים למה שנראה לו כאי צדק - נגיד אם פסלו אותו במשחק ולדעתו הוא לא טעה הוא יכול להתרגז מאוד ולהגיב ללא פרופורציה, ממש יש לו רצון להרוג את הילד השני.
הטיפול שבחרתי עבורו כרגע הוא לא תרופתי אלא שילוב של טיפול רגשי, פרחי באך ונוירופידבק.
הבעיה היא שאף נוירולוג לא מוכן להתייחס לנתונים מסוג זה - מתייחסים רק לעובדה שיש התקפים ושצריך למנוע אותם.
אני אשמח אם יתפתח דיון בנושא הזה. בינתיים אני מרגישה די לבד ומאוד שמחתי לקרוא מה שכתבתם.
 

museMe

New member
היי

תראי, במידה ויש מוקד אפילפטי, אכן כדאי מאוד שיהיה תחת טיפול תרופתי כלשהו כדי למנוע התקפים. הסיבה שבגינה אני הפסקתי ליטול תרופות היא גם העובדה שכל הבדיקות שלי תקינות ושסבלתי נורא מתופעות לוואי.

על כל פנים הסיפור של הבן שלך במקום מסויים מזכיר קצת אותי. התקפי הזעם, העצבים על דברים שנראים לי כלא נכונים, גם כילד וגם כמבוגר. אני בטוח שכילד מאוד קשה לשלוט בדברים האלה, אבל התנאים שהצבתי לעצמי כשהפסקתי ליטול תרופות הוא שאני משנה את תפיסת החיים שלי ואת אורח חיי, וכמובן גם לומד לשלוט על העצבים שלי.

שיהיה המון בריאות ובהצלחה!
 

חייםלוי

Member
מנהל
יכול להיות שהתקפי הזעם שלו קשורים במיקום של

המוקד האפילפטי שנמצא באזור של רגש. אפשר לבדוק את זה. אם זה כך הרי שחשוב מאוד כן לתת תרופות שיטפלו במוקד האפיפלפטי. כך גם יימנעו התקפים ואולי גם יעזור להתפרצויות הזעם.
גם לי היו התקפים בזמנים די קבועים - פעם בשלושה חודשים עד שהטיפול התרופתי פתר את הבעיה.
 
שאלתי מספר פעמים

ותמיד אמרו לי שההתקפים דווקא לא קשורים לאפילפסיה.
האמת היא שהם היו גם לפני שפרצה המחלה.
לא עניין אותך לדעת למה ההתקפים שלך הופיעו תמיד במרווחים קבועים?
 
למעלה