למה לקחתי על עצמי את המחויבות המעיקה הזו? ללמוד??? עוד רגע כבר 00:00 ואני, רוצה רק דבר אחד, לא ללמוד, לא ללמוד, לא ללמוד, ומחר המבחן!!!! לעזאזל, שמישהו יתן לי עצה, תמיכה, פתרון, ילמד במקומי, אין לי כוח!!!! שירה
קודם כל אולי תזכרי את הדברים, אולי תצליחי בכל זאת. ואל תשכחי, תמיד יש מועד ב`... מה שעוד את יכולה לעשות, זה להרים טלפון לחברה חרשנית להפגש איתה שעה לפני המבחן, שתזליף לך חומר לתוך האוזניים, לפעמים זה עובד נפלא. בכל מקרה שיהיה בהצלחה יפעת
אז, נכנסתי לפורום , ובזבזתי זמן יקר, והתקשרתי למלא חברות, ושוב ברח לי הזמן, ולמדתי קצת ונזכרתי שלא כתבתי משהו שתכננתי, ואז בעצת חברתי המעולה הוחלט - מועד ב`!!!!!!!!!!!!!!! שירה הפארשית בכל מקרה, תודה לכן יקירותי
היום תם פרק חשוב בחיי... הגשתי את העבודה ששווה כולה נק` אחת ושהרחיקה אותי מהתואר המיוחל. אני לא יכולה לתאר לכם את ההקלה הגדולה. אחרי שלושה ימים ללא שינה (וכמו שאתם רואים, כבר התרגלתי) ואחרי שנדדתי בכל הארץ כדי לאתר את המנחה כדי לתת לו אותה...פשוט פרצתי בבכי... כזה כואב מהלב. אז זהו, כשהחתיכת נייר המצוקמקת הזאת תגיע, אני הולכת להגדילה ולמסגרה ולתלות על הקיר בסלון. רק שתדעו. שונית ד``א המנחה כן היה קטנוני... מקווה שיתן ציון בזמן, כי אחרת ירחק עד מאד תום הפרק החשוב הבא...
כמה אני מקוה בשבילך שהוא יתן לך ציון בזמן.......מכירה את הענין מקרוב, הם כל כך חסרי רגישות הפרופסורים האלה.....מוציאים את הנשמה עד הרגע האחרון. לכי לחגוג מה את עושה כאן???????????
דחיתי את כתיבתה לרגע האחרון... מגיע לי והוא צודק (אבל לא אני אהיה זו שתצדיק אותו). חשבתי שאפול למשכב... אבל לא מצליחה להירדם... בילויים... מחר!!! (אחרי שאתאושש) שונית
שצריך לישון טוב לפני מבחן? בדוק מחקרית ממי, לכי לישון מה שיש יש ומה שאין, מחר תנסי לעשות מקצה שיפורים אחרון. ושיהיה לך בהצלחה מכל הלב. תזכרי שלוש עצות במבחנים, לכתוב את תמצית התושבה בהתחלה ואחר כך לנמק. לקרוא פעמיים או יותר את השאלה, ולכתוב על טיוטה בצד את מה שאת רוצה להגיד במילים בודדות, ורק אז להתנפל על המחברת ולשפוך חומר. ב-ה-צ-ל-ח-ה שלך, ענבר
וזאת מתוך נסיון אישי הדוק. אני זוכרת (וזה לא היה כ``כ מזמן) כמה זמן לקח לי לכתוב את הדיון הכללי והסופי באופן מוחלט של הדוקטורט שלי... חצי שנה לא יכולתי אפילו להכנס לחדר העבודה. היתה לי כזו תחושה של גועל נפש מהתזה ... מעצמי... הייתי בטוחה שבחיים אבל בחיים התואר ההוא לא יגיע לי. עד שיום אחד קמתי בבוקר, קצת מדיטציה, קצת נשימות ותרגילים יוגיים (ברכה לשמש - מי שמכיר), עמידת ראש ו... נשבעת שפחות משעה והדיון היה כתוב (זה כבר הכל היה בראש... רק להקליד). ועכשיו ממש בימים אלה.... זה מגיע!!!! אז אל יאוש שירה... זה חלק מההתבגרות האקדמית-מנטלית-נפשית שלנו. תלתלים.