הולדן קולפילד בשדה
New member
I love the smell of Naplam...
"I love the smell of naplam in the morning...it smells like victory" (רוברט דובאל, אפוקליפסה עכשיו. מגדיר מחדש את טעם, ולמעשה ריח, החיים)
12 סרטים על מלחמת ויאטנם שחייבים לראות – הגיגים וגעגועים...
היי ג'וני-בוי, בוא לכאן שניה – הולכים לראות סרט פיצוץ. משהו משהו. פצצות ליערות, רסיסים להו צ'י מין. תאמין לי יהיה ב-ל-א-ג-ן!
טוב, תכננתי לכתוב קצת על המלחמה ההיא בראי הקולנוע האמריקאי (אויש, איזה משפט מחריד יצא לי. בא לי להקיא מעצמי), אבל הבנאדם צריך לזוז, אני מוזמן לצהריים (יומולדת להולדן, מי היה מאמין – שאחיה עוד שנה?!). קחו רשימה – בהזדמנות נדסקס אותה...
12 הנועזים
אפוקליפסה עכשיו – מרלון ברנדו מעלה לאוויר סוגיה כבדת משקל. מהו תפקידו הגדול ביותר: זה או הסנדק??? ללא ספק, אחד מעשרת הסרטים הטובים ביותר אי פעם. סרט המלחמה של כל הזמנים. פרנסיס פורד קופולה קונה לו כרטיס של כבוד במועדון הגדולים של כל הזמנים...
בוקר טוב ויאטנם – רובין ויליאמס מציג את הצד האחר של המלחמה.
פלאטון – אוליבר סטון מתחיל לנדנד לאמריקאים, ונותן להם את האתוס האמריקאי בהפוכה (כפי שיעשה פעמים רבות בעתיד...). המלחמה היא דבר מכוער, אין ספק. והאויב הוא החלק הקל להתמודד עימו.
צייד הצבאים – רולטה רוסית וחתונה יהודית באותו סרט. ואפילו דה-נירו עדיין לא התקלקל.
MASH – זה משל, ליצנים. העלילה בקוריאה, לכולם ברור למה התכוון באמת המשורר אלטמן
Full Metal Jacket - סטנלי קובריק מציג את הגרסה שלו ל"טירונות". ואח"כ בודק קצת גם את שדה הקרב בעיניי ה"ירוקים". הפוסטר שבר מזמן כל שיא תליה על קירות אפשרי...
Hamburger Hill – סצינות קרב לא רעות, בסרט שקצת נשכח מלב...
We Were Soldiers - גם בימינו ממשיכים לייצר סרטים ראוים, מי אמר שלא?! מל גיבסון מצליח לייצר אמינות, לשם שינוי. (דבר שלא עשה באף סרט זולת סדרת נשק קטלני, וגם שם רק בגלל שהוא משחק יצור דפוק...)
Casualties of War – תופעה מעניינת, שאין לי הסבר אמיתי לה. מיטב סרטי ויאטנם יצאו בשלהי שנות ה-80. מה היה כ"כ דחוף לאמריקאים חצי עשור אחרי להזכר בימי השישים והשבעים הבלתי עליזים. כנראה שלמעלה מעשור הוא הזמן הנדרש כדי לפרוק מהמערכת את מה שיש לאנשים להגד על טראומות לאומיות.... בסרט הזה בריאן דה פלמה (במאי אדיר, אגב) מעלה סוגיה אתית בזמן מלחמה – מה עושים עם רצח של נערה בת עם האויב, שנעשו בידי חברים ליחידה...
Born on the Fourth of July – אוליבר סטון ממשיך לשחוט לאמריקה את כל הפרות הקדושות.
Coming Home – ג'יין "Hanoi " פונדה זכתה בקרב הקהל האמריקאי פעמים רבות לקיטונות של בוז ושנאה, כ"בוגדת" באומה. כאן היא נקרעת שוב בין אהבתה לבעל בשדה הקרב לבין הפצוע ששב הביתה.
Rambo (First Blood – אל תצחקו. סילבסטור סטאלונה נותן כאן שוב הופעה מרגשת כאילם כמעט (מסיבות הקשורות ליכולותיו האינטלקטואליות), חיה נרדפת (בשל שריטה תמידית במוח מהמלחמה), ומביא שוב את דמות הלוחם לשיאה. כשחושבים על זה – ביחד עם סדרת סרטי רוקי, (כולל האוסקר לסרט הפותח) סרטיו של סטאלונה הם הרבה פחות נלעגים מאלה של...עמוס גיתאי, נגיד...