History
הכפתור הזה, הוא מפחיד אותי. הוא נמצא באיי סי קיו, בטח גם אתם שמתם לב אליו, כשלוחצים עליו מפורט כל מה שדיברתם עליו עם ידידכם לאיי סי קיו. יש לי תמיד מין הרגשה שאח שלי פותח את הכפתור הזה כל פעם שאני עוזבת את המחשב, אבל זה לא מלחיץ אותי. מה שמפריע לי זה שחברות שלי יראו את זה. אולי היחסים בינינו פסיכיים במידה, אבל ככה נוח לי. אנחנו מדברות בשפה מסוימת ועל דברים מסוימים, ואם מישהי עושה משהו מחוץ לקטע, זה מצריך ניתוח ודיון, אני מאוד תורמת לכיוון הזה, חס וחלילה שאף אחד לא תשתנה לי פתאום. אבל פה ובעיקר באיי סי קיו אני לא מקפידה. אפילו כשאני מערבת מושגים, יש לי הרגשה שאני לא מגדירה אותם באותה דרך שהם מוגדרים אצלנו, כשאני רואה אותן עושות את זה זה נחמד, אני בד``כ לא מדברת על זה, אבל אני לוקחת בחשבון שכשדברים מופצים הם מישתנים. אני לא סיפרתי להן על הפורום, אני לא אכחיש או משהו, אבל אם הן ידעו תהייה לי הרגשה כאילו אני מדברת איתן, רק לא בדיוק. כמו שכשצריך לכתוב חיבור ויש זכות מסוימת לחנטרש [ולהשתמש במילה לחנטרש], ולכתוב על וכמו שאתה לא מדבר, כמו בנאדם אחר, ככה צריכה להיות גם פה זכות כזאת. אבל יש לי הרגשה שאם הם יראו את זה יווצר אחד ממצבי ההתקפה האלה, אני שונאת את זה כשזה מולי. כשמישהי אומרת משהו, היא יכולה לקבל אישור ראשון, ואח``כ אישור שני- אם יש התנגדות יש דיון והרבה ניפנופי ידיים, אבל כשכולם חושבים משהו בכיוון מסוים, ורק אחד אמור להתנגד- פה יש לינץ`. וזה חשוב כדי למנוע מאנשים לברוח מאיתנו או להשתנות יותר מדי, הרי עכשיו טוב לנו, ובתור פדלאות, אם לא ניתקע במצב שטוב לנו בו, אנחנו עוד עלולות להיתקע במצב רע. אבל זה מלחיץ- אולי זה מה שמלחיץ את ענת.
הכפתור הזה, הוא מפחיד אותי. הוא נמצא באיי סי קיו, בטח גם אתם שמתם לב אליו, כשלוחצים עליו מפורט כל מה שדיברתם עליו עם ידידכם לאיי סי קיו. יש לי תמיד מין הרגשה שאח שלי פותח את הכפתור הזה כל פעם שאני עוזבת את המחשב, אבל זה לא מלחיץ אותי. מה שמפריע לי זה שחברות שלי יראו את זה. אולי היחסים בינינו פסיכיים במידה, אבל ככה נוח לי. אנחנו מדברות בשפה מסוימת ועל דברים מסוימים, ואם מישהי עושה משהו מחוץ לקטע, זה מצריך ניתוח ודיון, אני מאוד תורמת לכיוון הזה, חס וחלילה שאף אחד לא תשתנה לי פתאום. אבל פה ובעיקר באיי סי קיו אני לא מקפידה. אפילו כשאני מערבת מושגים, יש לי הרגשה שאני לא מגדירה אותם באותה דרך שהם מוגדרים אצלנו, כשאני רואה אותן עושות את זה זה נחמד, אני בד``כ לא מדברת על זה, אבל אני לוקחת בחשבון שכשדברים מופצים הם מישתנים. אני לא סיפרתי להן על הפורום, אני לא אכחיש או משהו, אבל אם הן ידעו תהייה לי הרגשה כאילו אני מדברת איתן, רק לא בדיוק. כמו שכשצריך לכתוב חיבור ויש זכות מסוימת לחנטרש [ולהשתמש במילה לחנטרש], ולכתוב על וכמו שאתה לא מדבר, כמו בנאדם אחר, ככה צריכה להיות גם פה זכות כזאת. אבל יש לי הרגשה שאם הם יראו את זה יווצר אחד ממצבי ההתקפה האלה, אני שונאת את זה כשזה מולי. כשמישהי אומרת משהו, היא יכולה לקבל אישור ראשון, ואח``כ אישור שני- אם יש התנגדות יש דיון והרבה ניפנופי ידיים, אבל כשכולם חושבים משהו בכיוון מסוים, ורק אחד אמור להתנגד- פה יש לינץ`. וזה חשוב כדי למנוע מאנשים לברוח מאיתנו או להשתנות יותר מדי, הרי עכשיו טוב לנו, ובתור פדלאות, אם לא ניתקע במצב שטוב לנו בו, אנחנו עוד עלולות להיתקע במצב רע. אבל זה מלחיץ- אולי זה מה שמלחיץ את ענת.