הממממ.
אני מתגעגעת לחברות הישנות שלי. והיו לי הרבה. שניני, איי מיס יו שירנות, איי מיס יו יוסי, איי מיס יו אתינקה, איי מיס יו ירושקה, איי מיס יו אירינהל'ה, איי מיס יו יאנושקה, איי מיס יו ירדנושה, איי מיס יו נופרינקה, איי מיס יו רונינינקה, איי מיס יו קרנל'ה, איי מיס יו ואפילו לינויקה-איי מיס יו. אני מתגעגעת גם לידידים שלי
מאור רועי אבישי שגיא אלכס רומן שרון גל ועוד. איפה הימים של מופת, מתי אני אזכה לשבת שוב על המדרגות של היסודי הישן והטוב, ללכת לניצן בשיא החום הערסי. עכשיו אני הולכת למרכז עם סוודר באמצע הקיץ, יושבת על הסולמות או הפסלים עם החברעס החדשים שלי ומתגעגעת.
לזכר הימים הטובים. לנצח בליבי.