Help

irenealexandra

New member
Help

נשים יקרות

אני בת 44 וחצי
סיימתי עכשיו את ה הפרייה הרביעית ללא הצלחה.
למרות שהמספרים שלי יפים והיו די הרבה ביציוצ אף לא אחת הגיעה ליום החמישי
בקיצור כבר קבעתי תור אצל דוקטור באום לתרומת ביצית

אבל אני כל כך מפחדת להתחיל את זה ואחר כך להצטער מה אם זה לא מצליח?
ויכולתי לנסות עוד כמה טיפולים עם הביציות שלי
למען האמת אני עייפה נפשית מכל הטיפולים האלה והכשלונות

אתן יכולות לייעץ לי מה הייתן עושות?
תרומת ביצית זה כמובן יקר מאוד. אבל אם זה מצליח נפלא

אבל האם הסיכויים באמת טובים?


המון תודה

אלקס
 

שושה7979

New member
תגובה

אני יכולה לספר לך על עצמי שבערך בגילך אוליי שנה פחות לאחר 2 טיפולים ivf החלטתי לעבור למסלול תרומת ביצית . כמו בסיפור שלך שאבו לי הרבה ביציות אפילו הופרו הרבה עוברים אבל הריון לא יצא מזה. אני אחרי 5 הפלות במהלך השנים בגלל ביציות לא איכותיות (בעיית גיל) . לא התלבטתי לרגע על לעבור למסלול תרומת ביצית וההחלטה לעבור היתה שלי ושל בעלי בלי להצטער לרגע שאנחנו לא ממשיכים בטיפולים עם הביציות שלי כי שנינו הבנו מהר מאד שזו הדרך היחידה מבחינתנו להביא ב"ה ילד נוסף. מבחינתי אם יהיה לי ילד נוסף מתרומת ביצית ארגיש אליו בדיוק מה שאני מרגישה לבן הביולוגי שלי . אני מרגישה שאם לא אעשה את הצעד הזה אז יום יבוא ואתחרט על זה. מאחלת לך בהצלחה רבה . אני באופן אישי מטופלת של באום ויכולה לומר לך שהוא בן אדם מדהים והגעתי אליו דרך המלצה של הפורום הזה.
 
בגיל 44 וחצי חד משמעית לעבור לתרומת ביצית

הסיכוי לילד חי ובריא בגילך הוא אפסי. זה לא רק להיכנס להיריון זה גם לסיים את ההיריון בידים מלאות עם תינוק בריא. הסיכוי קטנטן ביותר אם הוא בכלל קיים. הסיכויים בתרומת ביצית ממש טובים. את מקבלת ביצית של בחורה צעירה. מציעה לך להפסיק לכלות את כוחותיך על טיפולים עקרים וכואבים ולפנות בהקדם לתרומת ביצית. ואין לך מה לדאוג. כשתחבקי את הבייבי הוא יהיה לגמרי שלך. ממש לא ישנה לך מאיפה הביצית.
 

עדין11

New member
חיבוקי

קראת את ההודעה שלי נכון?
בת דודה שלי בת 45 בהריון ספונטני שבוע 15
כך שאת המשפט "הסיכוי ללדת הוא אפסי" אני כבר נזהרת להגיד.......
 

TWEETY =^.^=

New member
וואו שאלה כבדה

והתשובה עליה תלוי בנקודת המוצא שלך,,,אם חשוב לך לך תינוק מביצית שלך, ובתנאים שאת מתארת, הייתי ממשיכה לנסות.
אם בוער לך להיות אמא ביהוק וביקוק, אז הייתי עוברת לתרומת ביצית.
בגדול בגיל שלך נכון שהסיכוי נמוך, אבל הוא ישנו וכבר היו דברים מעולם בדיוק כמו הסיפור של חיבוקי וכמו השכנה שלי שבגיל 48 נכנסה להריון ספונטני ואפילו לא ידעה עד לשליש השלישי (הלוואי על כולנו),,,
אז יקירתי,,,קשה לייעץ פה,,,,

מה שתחליטי, שיהיה בהצלחה ענקיסטית
 

מיה או

New member
אני חושבת שזה שונה אצל נשים שכבר ילדו והוכיחו פוריות

ואלו שמצליחות להרות באופן ספונטני בגילאים מאוחרים מאוד הן כנראה פוריות באופן חריג (אני מכירה שתי נשים שהרו באופן ספונטני בגיל 45 ושתיהן גם ילדו תאומים לא זהים בגיל צעיר יותר, מה שגם מצביע על פוריות גבוהה). הן נמצאות בקצוות של הסטטיסטיקה, ונכון שהן קיימות.
אני, לדוגמה, הריתי בקלות מהביצית שלי בגיל 39, והייתי בטוחה שאני שייכת לקטגוריה הזאת, אבל כשהתחלתי לנסות להרות בשנית בגיל 43, הסתבר שאני לא.... ובכל זאת, נקלטתי בהחזרה ראשונה מתרומת ביצית, מה שמראה שהבעיה היא אכן ברזרבה השחלתית הנמוכה, ולא במשהו אחר.
אני חושבת שזה שונה מאוד כשמדובר בהריון ראשון, כשעוד לא הוכח פוטנציאל פוריות, ובגילאים כ"כ מבוגרים הוא אצל רוב הנשים נמוך מאוד.
כלנו יודעות עד כמה קשה להגיע להחלטה על מעבר לתרומת ביצית. כולנו היינו (ואני, במידה מסויימת, מרגישה לפעמים שאני עדיין שם: בצער ובאבל על הילדה שגדלה בתוכי מביצית זרה), ובכל זאת- כפי שכתבה טוויטי לפני: בסופו של דבר זה מתמצה בשאלה אם אני רוצה ילד או אם אני רוצה להמשיך לנסות, למרות הסיכויים המאוד נמוכים. לדעתי, עבור רובנו המכריע- הדוגמאות הנדירות של הנשים שנכנסות להריון ספונטני בגיל 45, פשוט לא רלוונטיות.
(מזלנו שרוב העולם לא מודע לכך, ואין שום בעיה בקבלת ההריון ע"י הסביבה גם בגילאים מאוחרים... )
 

עוגי555

New member
עדין, חיבוקיתוש מדוייקת.

ואני אסביר.
אישה שהחלה ללדת מוקדם יותר בחייה, יכולה להמשיך ללדת אל תוך שנות ה-40. תשאלי אותי למה? לא יודעת. אבל זו עובדה שכל רופא יכול לספר לך עליה.
אבל אישה שלא ילדה עד גיל 40, מצבה שונה בהחלט. ולא לטובה. למרבה הכאב.
 
אם המשיכו ללדת ברצף לפי מה שהבנתי

ילד בגיל 20 ועוד אחד בגיל 45 זה לא הענייו. כמה וכמה ילדים והסטטיסטיקה בכלל לא רלוונטית (שמעתי על זה הרצאה).

ועל מה אנחנו מדברים? זה שיש אנשים שזוכים בלוטו אומר שכל השאר מפסיקים לעבוד ומחכים לזכיה? לא, ושיהיה לבריאות לזוכה המאושר.

כולם מכירים הריונוץ ספונטנים מעל גיל 45. בקושי מכירים סיפורים על תרומות עם זאת יש כ500 בחודש. לא מאמינה להריונות הספונטים מעל גיל 45 (ואמא שלי עברה אגב גרידה בגיל 47 מהריון ספונטני). אולי חלק כן אבל לא כולם.
 
למי שלא הרתה קודם לכן הסיכוי אפסי
הסיכויים קיימים אצל מי שהרתה קודם לכן וילדה בגילאים צעירים....
מכירה מישהי בגילי שילדה במקביל אלי בהריון לא מתוכנן ילד רביעי אבל אלו מקרים מאוד מאוד מאוד נדירים
 
הרופאים לא יודעים מדוע

אבל הסטטיסטיקה היא שנשים שיולדות בגיל מאוחר הן נשים שילדו בעבר.
בכלל סיכוי אפסי או אחוז או שניים ללדת - פירושו 99 אחוז שלא. אבל עדיין קיים האחוז האחד שכן יצליח.
יתכן אגב שבגלל האחוז הנמוך גם הרופאים לא מתאמצים מידי. אבל אם את מחפשת רופא שגם יהיה טוב ומקורי וגם יתאמץ בשבילך ביושר בלי לחשוב שהוא מוכר לך אשליות - ואולי זה יצליח ואולי למרות המאמץ והכנות - לא יצליח. השאלה כמה את רוצה לנסות.
במקרה שלי באמת רופאים האמינו שיש לי סיכוי (גם לי יש הסטוריה במשפחה של לידות תאומים ודודה שהרתה בגיל 44 ולי היו הרבה ביציות ועוברים מוקפאים ו- FSH 7). אולי לא השקיעו את המאמץ המתאים ואולי זה באמת לא היה יכול להצליח.
כשהייתי בהריון סיפרה לי האחות על מישהי קצת יותר מבוגרת שהרתה ספונטנית. הייתי אמנם סקפטית, אבל בהמשך העובר נפל.
המטרה היא לא רק להרות אלא גם להחזיק הריון וללדת ילד בריא.
 
למעלה