Help? anybody?

[John J Jonson]

Help? anybody?

קודם כל, אני בן 18, לפני גיוס. בזמן האחרון אני מוצא את עצמי בדאון ללא סיבה. כלומר יש כל מיני דברים שמפריעים לי בחיי, כמו זה שאני מאוד רוצה למצוא חברה ולא מצליח, אך אף פעם זה לא השפיע עלי עד כדי נפילות מצב רוח כמו שאני חווה עכשיו. הרבה פעמים אין לי בכלל חשק לקום ולעשות משהו, ואין לי כח לצאת. כשאני כן יוצא, המצב רוח בד"כ משתפר, ואני אפילו נהיה נורא שמח. אך מתישהו, זה נופל חזרה. אני לא כל כך יודע מה לעשות עם עצמי, אולי למישהו יש עצה להמשך הדרך? או אפילו תשובה קלה ומהירה, לטבול בקפה, ולשתות?

 

[גרא.]

JJJ,אתה כרגע נמצא במעין וקום,אחרי

מאמץ אדיר, כך אני מניח שהשקעת בבחינות בגרות,ולפני גיוס, כנראה בעוד חודש, במחזור אוגוסט..עד לפני זמן מה, היית עסוק מעל הראש,אם למדת כמובן לבגרות, ולא היה לך כמעט זמן לעצמך..עכשיו,לפתע ירד כל הלחץ...כמו בלון שהתרוקן מכל האוויר בו,כך התרוקנת לפתע מכל הלחץ שהיית נתון בו..ולפתע אין לך חשק לעשות כלום...למזלך, התקופה הזו קצרה, קצרה מכדי שתפגע בך לטווח הארוך..באמת שאינך חייב לעשות משהוא בזמן הזה..אינך חייב לאיש, אלא רק לעצמך..ואם אתה חש צורך לנוח, ולא לעשות דבר..נוח לך..כי כשתגיע לצבא,האמן לי, תהיה שוב עמוס מעל הראש, ותתגעגע לרגעי החופש וחוסר המעש שהם לחם חוקך היום..לך לים,לך לריקודי עם, להופעות,נסה ליצור קשר דרך הפורומים, הצ'טים שבאינטרנט,חפש חברה דרך תוכנית הטלויזיה האינטרנטית (kik.fo.il),ובעיקר את תשתה יותר מדי קפה, כי זו כנראה אחת הסיבות לחוסר המנוחה שלך..

 

[John J Jonson]

קודם כל, תודה על התגובה

אבל האמת, המצב קצת שונה הגיוס שלי בסוף אוקטובר, ללמוד לבגרויות היה די בסוף רשימת הפריוריטיז (ואני בעצם לא משקיע בלימודים מאז תחילת השנה, פחות או יותר.) וקפה ואני לא הולכים ביחד (פעם אבא השאיר את הבוץ של הקפה, וחשבתי שזה הקולה שלי... לא מחזרה מרנין) מה שכן, אני אכנס לאתר הזה שנתת.. זה לא שיש לי משהו טוב יותר לעשות בכל מקרה!

 

[גרא.]

JJJ,מה לעשות, לפעמים קולעים,לעיתים

מפקששים..לכן בעצם הנחתי שכך קרה. מכל מקום,גם עם לא היית משקיען,חרשן או איך שלא תקרא לזה..היית בבית ספר..התקופה הזו נגמרת, ואתה לפני צבא שיהיה באוקטובר..עדיין אני מאמין שפסק השמן שקיבלת, הוא דווקא לטובתך.. נצל אותו ככל שתוכל..כי אחר כך, שלוש שנים...

 

[niemand]

מכירה

אני לא כותבת כאן, גם בקושי קוראת כאן, אבל פתאום חזר לי המצברוח הרע שהיה. פעם...לפני פחות מחצי שנה האמת...גם אני הייתי ככה. הרצון להיות עם אנשים ולעשות משהו עם עצמך, לנצל את הזמן הפנוי טוב, אבל חוסר סבלנות להיות איתם, לבוע עם אנשים, לבלות איתם, לתכנן ולארגן. המחשבה על כל זה מעייפת ומעדיפים להשאר לבד. צודקת? היתה לי תקופה טובה. לא יודעת אם זה כי הכרחתי את עצמי לצאת ולהנות עד שסוף סוף המצברוח הטוב דבק ולא עזב ברגע שחזרתי הביתה או אפילו דקות אחדות אחרי המפגש עם בני האדם... העצה שלי...כמו שכתבתי- תכריח את עצמך להנות את שתרצה את זה. תמצא סיבות לקום מהמיטה. ואולי בכלל אצלך זה תקופתי ויעלם ולא יחזור בזמן הקרוב. תתאמץ, זה שווה.

 

[John J Jonson]

וואו...

האמת, קלעת בול... ועוד יותר האמת, שבד"כ שיש לי מצב רוח לא משו, ואני בכל זאת מכריח את עצמי לצאת ולעשות משהו, אני נהנה... תודה רבה!!