ושנשמע את ה"בוקר טוב אדם ריגר" הלא קשור שלו.
אבל כול סל צריך לשמוע כמה קלעו ביחד הביג 3 וכול כמה שלשות נותרו לדני גרין לעבור את ריי אלן. לזילברשטיין הזה לא פיללתי. האיש לא מבין שכולנו יודעים לספור ושזו הפסיקה להיות חכמה גדולה בערך בגיל 3
לא סובל אותו, רק הורס את הצפייה במשחק וגורם לי להירדם.
לא מספיק שאין לו שמץ של כריזמה והקול שלו פשוט לא של שדרן, הוא גם לא אומר שום דבר מעניין אף פעם והדבר הכי גרוע - נמאס כבר לשמוע אותו אומר Ray Ellen כמו עילג כאילו שהוא לא רואה מה רשום לו מאחורי הגופיה.
שהוא קודם כל הגנה גדולה ואחר כך שלשות.. וזה דיי מדהים לשחקן ששובר את שיא השלשות לפיינלס במשחק הרביעי.
במהלך הרבע השלישי וויד ולברון רצו למתפרצת של שניים על אחד, על גרין.. זה קרה פעמיים ופעמיים גרין הצליח לעצור אותם. בלי פאול. יכול להיות שזה כבר נהיה מובן מאליו אבל הוא עושה את זה הרבה פעמים בסדרה וזה מדהים. יש לו חלק גדול שמיאמי קולעת זוועה. ללא ספק האקס פאקטור הגדול של הסדרה הזאת.
זה מה שמרגיז. פשוט לא שרקו אותה. חזרתי להילוך החוזר (שהטלוויזיה פשוט לא נתנה לנו). בפעם הראשונה הוא נכנס להרבה מגע עם לברון, שזה דבר שתמיד שורקים (הוא ניסה לעשות עבירה בכוונה). ובפעם השנייה זו הייתה פשוט החטאה פשוטה של ווייד, באמת בלי עבירה.
עצם הנוכחות שלהם בצבע הוציאה עבירה כל פעם. אני זוכר פוזשן אחד שדני גרין נתקע עם הכדור בתוך הצבע, ונפל כשכמה שחקנים של מיאמי היו סביבו. כששחקן נכנס ליער, זו בעיה שלו וזו התקפה גרועה. אבל השופטים הצילו אותו עם שריקה.
אותו דבר בכל מאבק על ריבאונד שמיאמי לקחה - אוטומטית שריקה לטובת הספרס. השיפוט היה מוטה מהרגע הראשון.
הם או אוהדי סן אנטוניו או שונאי מיאמי.
תצוגת שיפוט מחפירה. סן אנטוניו קיבלה עבירות לטובתה על כלום כל פעם שהיא נכנסה לצבע, בעוד שחקני מיאמי חטפו מכות בלייאפים ולא קיבלו שריקות.
שלא נדבר על שתי עבירות תוקף שנשרקו לחובת מיאמי בדקות האחרונות, אחת על חצי חסימה של מילר מחוץ למגרש שגרמה לסל של ווייד לא להחשב, והשנייה חסימה של 50-50 של לברון על דני גרין שגרמה לשלשה של אלן לא להחשב.
סן אנטוניו שיחקה בסדר (וקלעה המון זריקות קשות), אבל זה היה משחק של מיאמי. סן אנטוניו פוצצה אותם במכות כל פעם שהם נכנסו לסל, והשריקה פשוט לא באה.
השדרים האמריקאים גם: "אני אוהב את השריקה הזאת, אבל למאמן יש מיאמי יש סיבה טובה להתלונן", לפחות 3 פעמים (למשל בתוקף ברור של לנארד על באטייה ששורקים 99 פעמים מתוך 100).
ביזיון.
לא הייתי נסחף לדמגוגיה חסרת ביסוס וקורא לזה - "תצוגת שיפוט מחפירה", אבל הטקסנים בהחלט נהנו משיפוט מאוד מאוד ביתי.
אני דווקא פחות מתכוון לשריקות הזויות ולא קשורות שהומצאו לטובת הספרס (כמו במקרה של הלייקרס מול סקרמנטו או מול פורטלנד), אלא יותר למגמה הכללית. הספרס ומיאמי בילו בצבע בערך את אותה כמות הזמן - שתי שהקבוצות התקיפו בדומיננטיות בתוך הצבע וסאן אנטוניו קיבלו יותר שריקות על אותם הדברים בדיוק. לא משהו פסיכי כמו 90-10 (הלייקרס) אבל יותר לכיוון ה 65-35 (שיפוט ביתי +).
שוב, השופטים הם לא הסיבה שמיאמי הפסידו את המשחק הזה, אבל הם בהחלט תרמו לא מעט למומנטום שהספרס יצרו בהגנה ובהתקפה.
אגב, לדעתי במשחק הבא, אנחנו נראה משהו דומה לכיוון של מיאמי. קבוצות גדולות שזוכות באליפות חייבות להיות מסוגלות להתגבר גם על זה.
לא הייתה פה איזו הטייה מטורפת (סטייל לייקרס-סקרמנטו או בכר נגד טפירו), אבל השריקות כן הלכו עם סן אנטוניו ומנעו מומנטום של ההיט לפחות פעמיים.
אני חש שזה כן השפיע על תוצאת המשחק, אני חושב שמיאמי הייתה טובה יותר מסן אנטוניו הלילה או לפחות באותה רמה.
קצת קשה להגיד שמיאמי הייתה טובה יותר. אבל אני מסכים שהתוקף של לנרד על באטייה היה צריך להשרק הפוך. מלבד הנושא הזה לא ראיתי טעויות בולטות לרעת מיאמי ואני ממש לא חושב שהשופטים הכריעו את המשחק.
אך בנוסף לעובדה שהקאמבק של מיאמי נעצר על ידי שתי שריקות גבוליות לתוקף, כל מומנטום של מיאמי נעצר על ידי שריקות לעבירות או על ידי עבירות שלא נשרקו שהובילו למתפרצת בצד השני.
הייתי כבר מיואש מהשיפוט באיזשהו שלב, ואז באו עבירות התוקף ולגמרי שיגעו אותי.
לא חייבת להיות טעות שיפוט רצינית שמכריעה משחק צמוד כדי שנצטרך לתקוף את השיפוט. הרבה החלטות שיפוט קטנות המוטות לצד אחד לאורך כל המשחק גרועות באותה המידה.
אני רק יכול לקוות שבבית של מיאמי השופטים יילכו ככה גם איתה, לצערי, אני בספק.
מילר חסם מחוץ למגרש (רואים בפירוש שהרגל שלו מעבר לקו), זה אסור, חד וחלק אסור לבצע חסימה מעבר לתחומי המגרש.
בחסימה של לברון הוא לא עמד יציב, אתה לא יכול סתם ככה להיכנס לנתיב הריצה של שחקן מגן ולגרום לו להיכנס בך, צריך להגיע למקום אליו הוא רץ לפניו ולעמוד בצורה יציבה, לברון לא עשה את זה.
היו כמה החלטות שגויות/גבוליות לשני הצדדים, לדעתי בערך בכמות שווה, יש משחקים שאפשר להגיד עליהם שהשיפוט היה גורם משמעותי, זה לא אחד מהם.
בקשר לדברים שהתייחסת אליהם: מילר בבירור דרך בחוץ. השופט קלט את זה ושרק. אם לא היה קולט זה היה מוחלק, אבל זה כמו לשרוק 3 שניות, אם השופט קולט את זה בזמן תמיד שורקים.
הפאול של לברון בחסימה - לא ראיתי ריפליי.
התוקף של לאונרד - לא היה. עוד פלופ של באטייה, אחרי שכבר שרקו לו שני פלופים ממקודם.
בחצי השני היו איזה שני לייאפים של לברון שדרשו שריקה ולא קיבלו, אבל בחצי הראשון לברון הגיע לקו פעמיים כשלא היה צריך לשרוק.
אני חושב שהשיפוט היה סבבה. טוב ב-10 דרגות מהשיפוט בגמר מזרח.